נִיגֶרְיָה

אוֹ נִיגֶרְיָה, אֶרֶץ רְחוֹקָה וּשְׁחֹרָה.

בְּסַכִּין מְלֻבָּן, הֵם מְיַשְּׁרִים אֶת הַפֹּת.

לֹא נוֹתַר זֵכֶר מֵהַשְּׂפָתַיִם מְשֻׁרְבְּבוֹת הַלָּשׁוֹן,

רַק שִׁטְחַת בָּשָׂר מְצֻלֶּקֶת שָׁחֹר.

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי זָעֲקָה הַתִּינֹקֶת וְלֹא נָדַמָּה.

אִמָּהּ חִמְּמָה אֶת סַכִּין הַמִּטְבָּח,

בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה בִּדְרוֹם ת"א.

הִיא חָתְכָה לָהּ הֵיטֵב אֶת כָּל אֲשֶׁר הָיָה,

לְמַעַן לֹא יַפְשִׁיטוּהָ וְיַחְתְּכוּהָ שׁוּב, אָמְרָה לְעַצְמָהּ

וְדִמְעוֹתֶיהָ מְחַטְּאוֹת אֶת חֶלְקַת הַבָּשָׂר הַחֲשׂוּפָה.

דָּבָר לֹא נוֹתָר.

אֶת הַדַּגְדְּגָן הַקָּטֹן הִיא עָטְפָה בִּנְיַר טוּאָלֶט וְהִשְׁלִיכָה.

לֹא הָיָה אַיִל בַּמָּקוֹם.

*

אֲנַחְנוּ שׁוֹקְלִים אֶת הַבָּצָל.

בַּבַּיִת,  אֲנִי קוֹלֶפֶת אֶת הַקְּלִפּוֹת

הַחוּמוֹת הַשְּׁקוּפוֹת,

וְקוֹצֶצֶת אֶת הַקְּצָווֹת הַקָּשִׁים.

בַּלַּיְלָה,  אֲנִי שׁוֹקֶלֶת אֶת קְלִפּוֹת הַבָּצָל שֶׁל חַיַּי,

וְהֵן כְּבֵדוֹת וּמַעֲמִיסוֹת.

אַלְפֵי קְלִפּוֹת צְהַבְהַבּוֹת חַסְרוֹת שִׁמּוּשׁ

מְמַלְּאוֹת חֲדָרִים עַל חֲדָרִים בְּרֵיחָם הַחֲמַצְמַץ.