התפלגות כלל האוכלוסיה בישראל לפי דת
לפי הנתונים האחרונים של הלמ"ס (נכון לשנת 2005):
| |
באלפים |
אחוזים
(חישוב שלנו) |
| יהודי |
5,275.7 |
76% |
| נוצרי |
145.4 |
2% |
| מוסלמי |
1,124.0 |
16% |
| דרוזי |
114.1 |
2% |
| ללא סיווג דת |
268.4 |
4% |
| סך הכל |
6,930.1 |
100% |
הערה: סך כל האוכלוסייה והאוכלוסייה הערבית החל בשנת 2000 כוללים גם את הלבנונים אשר דתם לא סווגה במשרד הפנים. (2,500 בסוף שנת 2005).
מסקנה: אחוז המוסלמים והנוצרים בויסקונסין כמעט כפול משיעורם באוכלוסיה.
התפלגות המועסקים לפי דת
לפי הנתונים האחרונים של הלמ"ס (נכון לשנת 2005):
| |
מועסקים (באלפים) |
מועסקים (%) [חישוב שלנו] |
בלתי מועסקים (באלפים) |
בלתי מועסקים (%) [חישוב שלנו] |
סה"כ בכוח עבודה אזרחי
(באלפים) |
אחוז בכוח העבודה האזרחי [חישוב שלנו] |
אחוז בכוח העבודה האזרחי בכל אוכלוסייה |
| סה"כ |
2,493.7 |
100% |
246.4 |
100% |
2,740.1 |
100% |
55.2% |
| יהודים |
2,146.8 |
86% |
205.5 |
83% |
2,352.3 |
86% |
58.2% |
| מוסלמים |
208 |
8% |
28.1 |
11% |
236.1 |
8.6% |
37.2% |
| נוצרים |
43.7* |
2% |
4.1 |
1% |
47.8 |
1.7% |
48.9% |
| דרוזים |
24.4 |
1% |
3.1 |
1% |
27.6 |
1% |
36.3% |
| אחר |
|
3% |
|
4% |
|
2.7% |
|
(מקור: [הערה: לשם יצירת טבלה זו נדרשנו לשלב נתונים של ארבעה מקורות שונים] 1.
מועסקים ושכירים, לפי משלוח יד, (קבוצה ראשית – שתי ספרות), קבוצת אוכלוסייה ומין. 2.
אוכלוסיה ערבית בגיל 15 ומעלה, לפי תכונות כוח העבודה האזרחי, צורת יישוב מגורים, מחוז ונפת מגורים, דת ומין. 3.
אחוז בכוח העבודה האזרחי, לפי גיל, קבוצת אוכלוסייה ומין. 4.
אוכלוסיית בני 15 ומעלה, לפי תכונות כוח העבודה האזרחי, מחוז ונפת מגורים, קבוצת אוכלוסייה ומין. )
* מספר זה חישבנו כ"סה"כ בכוח עבודה אזרחי" פחות (– ) "בלתי מועסקים", בגלל טעות בנתוני הלמ"ס.
אנו למדים כי: ניכרת קורלציה, בין אחוז המועסקים ובין האחוז בכוח העבודה האזרחי בכל קבוצת אוכולסיה, עם חריגה קטנה באחוז המועסקים מקרב המוסלמים, שהוא קטן במעט מהאחוז שלהם בכוח העבודה האזרחי.
לעומת זאת, שיעור המשתתפים המוסלמים בתוכנית ויסקונסין גדול כמעט פי שלושה משיעורם בקרב הבלתי מועסקים.
מעניין לראות שהאחוז בכוח עבודה האזרחי של המוסלמים בקרב קבוצת האוכלוסייה שלהם, קטן בהרבה מהממוצע, מזה של היהודים או מזה של הנוצרים. גם השיעור בקרב הדרוזים נמוך מאוד, אך במסגרת תוכנית ויסקונסין לא טופלו דרוזים ולכן לא נחקור כיוון זה.
ראוי לציון: מעתה והלאה בהמשך הסקירה, ההבחנה בין בני הדתות השונים מצטמצמת להבחנה בין יהודים וערבים (שכוללים בהרבה מקרים "לא-יהודים שאינם ערבים"). הדבר אינו מבחירה שלנו אלא פשוט מכיוון שזוהי צורת עריכת הנתונים של המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה שנביא בהמשך.
גם בלוחות הלמ"ס לעיל, למעט - מן הסתם - הלוח "אוכלוסיה ערבית בגיל 15 ומעלה, לפי תכונות כוח העבודה האזרחי, צורת יישוב מגורים, מחוז ונפת מגורים, דת ומין." מתקיימת אבחנה דומה בין "יהודים" לבין "בני דתות אחרות" או שמובאים בהם נתונים על "כלל האוכלוסיה" לעומת "יהודים".
מן הלוח הנזכר לעיל "אחוז בכוח העבודה האזרחי, לפי גיל, קבוצת אוכלוסייה ומין.", למשל, למרות ההבחנה המפושטת בין "יהודים" ל"בני דתות אחרות", נוכל אולי ללמוד על הסיבה להבדל באחוז בכוח העבודה האזרחי של המוסלמים – כלומר של ה"לא יהודים" או של ה"ערבים" – בקרב אוכלוסייתם לעומת קבוצות אוכלוסיה אחרות.
כך בלוח:
סה"כ אחוז בכוח העבודה האזרחי בקרב "בני דתות אחרות" לשנת 2005: 42.2%
בקרב גברים לא יהודים: 60.5%
בקרב נשים לא יהודיות: 23.8%
מכאן: שהאחוז בכוח העבודה האזרחי הנמוך יחסית בקרב האוכלוסיה הלא יהודית נובע מאי הכללתן של נשים רבות בכוח העבודה האזרחי.
חומר למחשבה: חוסר ההבחנה בין בני הדתות הלא יהודיות השונות, עלול לגרום לתפיסה לא נכונה של בעיית התעסוקה בקרב האוכלוסיה הערבית או הלא-יהודית. ולהכללה שלה, מכיוון שניכר שבקרב דתות לא יהודיות שונות יש הרגלי עבודה או מנטליות עבודה שונות, למשל בנושא עבודת נשים. קרוב לוודאי שיש הבדלים בולטים נוספים, למשל בהשכלה של נשים או אולי במספר נפשות למשק בית, המשפיעים על תעסוקת הנשים הלא יהודיות ועל תעסוקת הלא יהודים בישראל בכלל. ולראיה אחוז הנוצרים בכוח העבודה האזרחי בקרב אוכלוסייתם גבוה לעין שיעור מזה של המוסלמים, למשל. לדעתנו ראוי שהנושא ייבדק בקפידה רבה יותר, תוך הבחנה בין בני הדתות השונות הלא יהודיות, כך שניתן יהיה למצוא פתרונות ייעודיים לכל אוכלוסייה.
השוואות סטטיסטיות כלליות נוספות:
באתר "סיכוי", מובאים "נתונים השוואתיים בין יהודים וערבים, על פי השנתון הסטטיסטי לישראל 2003.".
בנוסף להשוואות דומות להשוואות שהבאנו אנו לעיל, תוכלו למצוא שם השוואות בנושאים הבאים: ילדים, משקי בית, מספר נפשות למשק בית, משקי בית עם ילדים, שכר ותעסוקה, ענפי תעסוקה, התפלגות הכנסות והשכלה. חלק מההשוואות רלוונטיות כהשלמות לנושאים שידונו בהמשך סקירה זו.
לצערנו, גם בהשוואות אלו קיימת ההבחנה משטחת בין יהודים בכלל (כולל עולים) וערבים בכלל (כולל כל העדות והדתות השונות).
מקבלי דמי אבטלה ומקבלי הבטחת הכנסה – התפלגות לפי דת (?)
נתוני המוסד לביטוח לאומי:
המוסד לביטוח לאומי אינו מספק נתונים על התפלגות מקבלי דמי האבטלה לפי דת (בכל אופן, לא מצאנו ניתוח כזה). הפילוח שניתן אולי ללמוד ממנו על נתונים כאלה הוא: מקבלי דמי אבטלה, לפי יישוב.
ראו לדוגמה בדוח "מקבלי דמי האבטלה בשנת 2006" לוח 35 – מקבלי דמי אבטלה, לפי יישוב – ממוצע חודשי, 2006 (עמ' 51 ואילך בקובץ ה-PDF ).
לוח זה, עם זאת, מביא נתונים מספריים בלבד (לא נתונים באחוזים) והנתונים ממוינים בו לפי הא"ב של שמות היישובים. לפיכך, קשה מאוד לגזור ממנו התפלגויות לפי אוכלוסיות מסוימות. הוא יכול לתת תמונת מצב מסוימת לגבי האוכלוסיה הערבית, משום שהיא מרוכזת ביישובים ספציפיים בעיקר. אבל קשה להבין ממנו על מצב האוכלוסיה הערבית בערים הגדולות: ירושלים, חיפה ויפו, למשל.
נתוני שירות התעסוקה:
גם שירות התעסוקה מקבץ את הנתונים שלו לפי יישובים ולא לפי קבוצת אוכלוסיה ולכן שוב, קשה להסיק לגבי אוכלוסיה ערבית בערים הגדולות (אלא אם כן נעשה פילוח לפי שכונות, היכן שישים, אך הדבר לא צוין)
כך בדוח "נתוני שרות התעסוקה הישראלי – דצמבר 2006" מופיעים הנתונים הבאים:
|
התפלגות דורשי עבודה על-פי מגזרים ואזורים גיאוגרפיים
התפלגות דורשי עבודה על-פי סוג היישוב
מנתוני התפלגות דורשי העבודה לפי סוג הישוב ניתן לראות כי חלקם של דורשי העבודה מקרב הישובים הערביים[11] וערי הפיתוח מגיע לכ- 40% מכלל דורשי העבודה, שהוא גבוה יותר משיעורם היחסי באוכלוסייה הכללית.
11 ישובים ערביים – ישובים בהם יחס האוכלוסייה הערבית גבוה מ- 90%.
|
|
בדוח "נתונים נבחרים לפי יישוב (יישובים שהאוכלוסיה בגיל העבודה מעל 2000), דצמבר 2006" מובאת רשימת דורשי העבודה ביישובים השונים. להבדיל מדוח היישובים של המוסד לביטוח לאומי, דוח זה מביא נתונים אחוזיים והוא ממוין לפי שיעור דורשי העבודה ליישוב. בדוח זה בולט שיעור דורשי העבודה הגבוה מאוד, יחסית לסה"כ הארצי, ביישובים הערביים, שתופסים בין היתר את 30 המקומות הראשונים בדוח זה (מבין 198 ישובים – בהמשך הרשימה יש כמובן יישובים ערבים נוספים).
| |
|
אוכלוסיה כללית |
בני 15 ומעלה |
מס. דורשי עבודה |
השכלה אקדמאית |
עולה חדש |
חייל משוחרר |
מובטלים (מעל יומיים אבטלה) |
פרויקט "מהל"ב"* |
תובעי הבטחת הכנסה + פרויקט "מהל"ב"* |
סירובים |
הופנו |
שיעור מובטלים מאוכלוסיה בגיל העבודה |
שיעור דו"ע |
| |
סה"כ ארצי |
7,443,298 |
5,314,503 |
206,261 |
20,815 |
2,429 |
10,816 |
189,108 |
8,936 |
127,189 |
2,096 |
31,766 |
3.6% |
3.9% |
| 1 |
אעצם |
7,135 |
3,128 |
677 |
0 |
0 |
5 |
660 |
0 |
639 |
0 |
17 |
21.10% |
21.60% |
| 2 |
אבו רביעה |
6,306 |
2,810 |
545 |
0 |
3 |
0 |
533 |
0 |
508 |
0 |
9 |
19.00% |
19.40% |
| 3 |
כסיפה |
11,068 |
5,344 |
971 |
2 |
2 |
7 |
957 |
0 |
905 |
0 |
16 |
17.90% |
18.20% |
| 4 |
לקיה |
8,509 |
4,269 |
730 |
0 |
0 |
3 |
721 |
0 |
676 |
0 |
18 |
16.90% |
17.10% |
| 5 |
אבו רקייק |
8,486 |
3,792 |
640 |
1 |
0 |
2 |
629 |
0 |
610 |
0 |
9 |
16.60% |
16.90% |
| 6 |
שגב-שלום |
6,293 |
2,878 |
479 |
2 |
6 |
1 |
466 |
0 |
434 |
0 |
7 |
16.20% |
16.60% |
| 7 |
ערוער |
11,006 |
4,821 |
764 |
2 |
0 |
2 |
757 |
0 |
724 |
0 |
20 |
15.70% |
15.80% |
| 8 |
תל שבע |
13,542 |
5,982 |
945 |
3 |
1 |
2 |
930 |
0 |
887 |
0 |
33 |
15.50% |
15.80% |
| 9 |
מסעודין אל-עזאזמה |
11,494 |
5,230 |
821 |
3 |
2 |
4 |
814 |
0 |
778 |
0 |
19 |
15.60% |
15.70% |
| 10 |
אבו קרינאת |
4,917 |
2,200 |
340 |
0 |
0 |
2 |
336 |
0 |
316 |
1 |
5 |
15.30% |
15.50% |
| 11 |
רהט |
42,789 |
19,704 |
2,779 |
3 |
7 |
4 |
2,684 |
2 |
2,636 |
43 |
205 |
13.60% |
14.10% |
| 12 |
חורה |
9,040 |
3,946 |
521 |
2 |
0 |
1 |
497 |
0 |
491 |
0 |
11 |
12.60% |
13.20% |
| 13 |
עין מאהל |
10,815 |
6,404 |
848 |
5 |
0 |
2 |
840 |
0 |
790 |
0 |
30 |
13.10% |
13.20% |
| 14 |
שעב |
5,907 |
3,568 |
441 |
4 |
1 |
0 |
440 |
0 |
412 |
1 |
16 |
12.30% |
12.40% |
| 15 |
תמרה |
27,122 |
16,609 |
2,060 |
13 |
0 |
0 |
2,038 |
0 |
1,905 |
34 |
177 |
12.30% |
12.40% |
| 16 |
סח'נין |
25,719 |
15,881 |
1,921 |
26 |
0 |
0 |
1,897 |
0 |
1,769 |
6 |
70 |
11.90% |
12.10% |
| 17 |
כפר כנא |
17,854 |
10,358 |
1,244 |
9 |
0 |
0 |
1,227 |
0 |
1,132 |
0 |
27 |
11.80% |
12.00% |
| 18 |
כאבול |
9,646 |
5,817 |
665 |
5 |
0 |
0 |
651 |
0 |
613 |
4 |
50 |
11.20% |
11.40% |
| 19 |
אם אל-פחם |
43,636 |
25,130 |
2,829 |
11 |
5 |
0 |
2,780 |
0 |
2,439 |
5 |
95 |
11.10% |
11.30% |
| 20 |
מגאר |
19,229 |
12,080 |
1,341 |
29 |
0 |
35 |
1,305 |
0 |
1,221 |
0 |
34 |
10.80% |
11.10% |
| 21 |
ג'דידה-מכר |
17,528 |
10,787 |
1,191 |
10 |
1 |
1 |
1,159 |
0 |
1,043 |
7 |
84 |
10.70% |
11.00% |
| 22 |
דיר חנא |
8,732 |
5,433 |
595 |
7 |
0 |
1 |
587 |
0 |
522 |
2 |
16 |
10.80% |
11.00% |
| 23 |
טובא-זנגריה |
5,407 |
3,273 |
350 |
1 |
0 |
3 |
343 |
0 |
300 |
1 |
14 |
10.50% |
10.70% |
| 24 |
עראבה |
20,142 |
11,710 |
1,246 |
15 |
0 |
0 |
1,227 |
0 |
1,133 |
3 |
45 |
10.50% |
10.60% |
| 25 |
בועינה-נוג'ידאת |
7,802 |
4,549 |
474 |
4 |
0 |
1 |
469 |
0 |
415 |
0 |
22 |
10.30% |
10.40% |
| 26 |
כפר מנדא |
15,347 |
8,355 |
873 |
5 |
0 |
0 |
823 |
0 |
786 |
11 |
101 |
9.90% |
10.40% |
| 27 |
שפרעם |
34,085 |
21,745 |
2,206 |
18 |
1 |
9 |
2,168 |
2 |
1,928 |
26 |
208 |
10.00% |
10.10% |
| 28 |
בסמ"ה |
7,972 |
4,548 |
453 |
3 |
1 |
0 |
441 |
1 |
389 |
0 |
21 |
9.70% |
10.00% |
| 29 |
מעלה עירון |
12,163 |
7,071 |
698 |
8 |
1 |
0 |
686 |
0 |
572 |
0 |
18 |
9.70% |
9.90% |
| 30 |
אעבלין |
10,948 |
6,920 |
680 |
6 |
0 |
1 |
673 |
0 |
599 |
5 |
44 |
9.70% |
9.80% |
|
הסבר לצורת קיבוץ הנתונים המשונה, נמצא בדוח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2005 (הדוח המלא לשנת 2006 עדיין לא פורסם בעת פרסום סקירה זו):
כך בפרק 2: עוני ואי שוויון בהתחלקות בהכנסות בסקירה הכללית לשנת 2005, נכתב בעמ' 24, בהערת שוליים ללוח 7:
"באוכלוסייה היהודית נכללים גם לא-יהודים שאינם ערבים.
מאחר ומקור הנתונים 2004/5 אינו מבוסס על מדגם עצמאי ושנתי המבטא את החלוקה הגאוגרפית של המשפחות במדגם, נמנענו מלהפיק נתונים על עוני לפי לאום, שכן חלוקה כזו מתואמת עם מקום המגורים."
חומר למחשבה: לא שאנו כ"כ מבינים מה נאמר במשפט סתום זה, אבל אנו בהחלט לא מבינים למה יוצאים בביטוח הלאומי מנקודת הנחה שהחלוקה ללאום מתואמת עם מקום המגורים ולמה הדבר כל כך לא חשוב, שההסבר לו אינו מצוין בשום מקום, אלא באיזו הערת שוליים נידחת בדוח לא-כל-כך רלוונטי לנושא התעסוקה, שבו בעיקר מיושמת הנחה זו.
חומר למחשבה 2: בנוסף לכיווץ הנתונים הקודם שבו נתקלנו, של קבוצות אוכלוסיה שונות לקבוצה אחת של "לא יהודים" או "ערבים", אנו נתקלים בהטיה נוספת של הנתונים כאשר הם נמדדים לוקלית ולא מספרית. לא שאנו נגד קיבוץ לוקלי של נתונים, אבל הוא אינו יכול לבוא גם במקום קיבוץ מספרי של נתונים.
קיבוץ לוקלי בלעדי של הנתונים לא רק מעוות את התמונה המספרית, אלא גם תורם משמעותית להנצחת הבעיה הלוקלית-גאוגרפית, כפי שנראה להלן, של אבטלה הרבה באזורי מגורים של "ערבים".
מסקנה: למרות כל הסתייגויותינו – לצערנו הרב, אין להימלט מן ההכרה במצב העגום שהישובים הערביים הם ישובים מוכי אבטלה.
נתוני סקר המוסד לביטוח לאומי ומכון ברוקדייל, "מקבלי הבטחת הכנסה: מצבם התעסוקתי וצרכי העזרה שלהם בהשתלבות בעבודה," דצמבר 2001 (סקר מכין לתוכנית ויסקונסין)
לעומת אופן הצגת הנתונים השוטפת התמוהה של שני המוסדות לעיל, בסקר המכין שנערך לקראת החלת תוכנית ויסקונסין, נמצא ניתוח מפורט יחסית של מקבלי אבטחת ההכנסה מקרב האוכלוסייה הערבית. אמנם אין כאן חלוקה לבני דתות ועדות שונות בקרב ה"ערבים", אך נקבצו כאן נתונים מספרים לרוב שמסייעים לעמוד על המצב.
ניתוח זה מעלה, עם זאת, כמה תהיות מדאיגות. ממצאי הסקר להלן, מצביאים על בעיית אבטלה חמורה בקרב האוכלוסייה הערבית, וזאת מכיוון שלא מדובר רק בבעיה מספרית, אלא בבעיה עמוקה הרבה יותר של מה שאפשר לכנות 'תשתית ליציאה לעבודה'.
להלן נפרט את ממצאי הסקר לפי סיווג הבעיות שהוא מעלה [חלוקה לסיווגים - שלנו]:
- מחסומי תעסוקה:
מתוך הסקר:
"לערבים הבלתי מועסקים יש הרבה יותר מחסומי תעסוקה יחסית לקבוצות האוכלוסייה האחרות: ל-55% מהם יש 4 מחסומים או יותר, בהשוואה ל-37% מהישראלים הוותיקים ו-26% מהעולים. מחסומי התעסוקה הבולטים אצלם הם חוסר מקצוע (68%), השכלה נמוכה (81% הם בעלי פחות מ-12 שנות לימוד) וחוסר ניסיון תעסוקתי (43%), הקיימים על פי רוב ביחד. יש להם גם יותר קשיים מבחינת הרגלי עבודה, בייחוד מבחינת הגעה לעבודה באופן סדיר ובזמן, אולי בשל קשיי התחבורה מהישובים בהם הם מתגוררים למקומות התעסוקה." [הדגשות שלנו]
לוח 3 ג: מספר חסמים וצירופי חסמים, לפי קבוצות אוכלוסייה (באחוזים)*
| עולים חדשים |
ישראלים ותיקים |
ערבים |
סה"כ |
|
| 33 (299) |
37 (338) |
30 (297) |
100 (915) |
סה"כ (N) |
10
22
29
13
13
10
3 |
5
13
20
25
18
15
4 |
1
4
13
26
27
19
9 |
6
13
20
22
19
15
5 |
מספר חסמים
0
1
2
3
4
5
6-7 |
15 |
32 |
48 |
32 |
שילובים בין חסמים
מגבלת בריאות + השכלה נמוכה |
| 15 |
14 |
35 |
21 |
השכלה נמוכה + חוסר מקצוע + חוסר נסיון מקצועי |
| 19 |
22 |
40 |
26 |
חוסר מקצוע + חוסר נסיון תעסוקתי |
| 8 |
9 |
8 |
8 |
חוסר נסיון תעסוקתי + קשיים בהרגלי עבודה |
| 26 |
41 |
66 |
44 |
השכלה נמוכה + GHQ נמוך |
| 11 |
20 |
19 |
17 |
GHQ נמוך + העדר הרגלי עבודה |
| 30 |
39 |
46 |
38 |
GHQ נמוך + מגבלת בריאות |
| 13 |
26 |
41 |
27 |
GHQ נמוך + מגבלת בריאות + השכלה נמוכה |
* החסמים שנכנסו לספירה: מגבלת בריאות, נטייה לבעיות נפשיות (GHQ) [ראו הסבר להלן], השכלה נמוכה, חוסר מקצוע, חוסר ניסיון תעסוקתי, קשיים בהרגלי עבודה (שני קשיים ומעלה), הימצאות ילדים מתחת לגיל 7 בבית (לנשים בלבד). [הדגשות שלנו]
[רווחה פסיכולוגית נמדדה באמצעות שאלון ה-GHQ, המהווה גם מכשיר סינון באוכלוסיה הכללית לבעלי נטייה לבעיות נפשיות (General Health Questionaire) בגרסתו בת 12 הפריטים (Goldberg, 1977; Pevalin, 2000; Berwick et. al., 1987; Reijneveld & Schene, 1998). שאלון זה בודק את התדירות של תחושות שליליות כגון הרגשת דיכאון, לחץ, חוסר ערך עצמי, מחד, ותחושות חיוביות כגון יעילות ותרומה, הנאה מפעילויות יומיומיות ויכולת התמודדות עם בעיות, מאידך. הוא מתמקד בהפסקת התיפקוד הנורמלי ולא במחלות נפש או מצוקות המאפיינות את האדם לאורך חייו. נחקרים הוגדרו כבעלי רווחה פסיכולוגית נמוכה אם הם דיווחו לפחות על ארבעה מתוך 12 מצבים שליליים שקרו להם בתדירות גבוהה יחסית בשבועות האחרונים. 74% ממקבלי הגמלה הבלתי מועסקים הוערכו עפ"י מכשיר זה כבעלי רווחה פסיכולוגית נמוכה.]
- נשים, חוסר השכלה
"דורשי העבודה: ...
דורשי העבודה הערבים הגברים הם ברובם (84%) נשואים עם ילדים, ואילו הנשים הערביות הן בעיקר רווקות"
"ה. בלתי מועסקים שלא עבדו מעולם (226=N)
19% ממקבלי הגמלה לא עבדו מעולם תמורת שכר. קבוצה זו מאופיינת בעיקר ע"י נשים, צעירים עד גיל 35 שטרם נכנסו למעגל העבודה, פרטים נשואים עם ילדים וחסרי השכלה – כמעט מחציתם הם בעלי פחות מ-8 שנות לימוד. בקבוצה זו בולט משקלם של הערבים (50%); למעשה מדובר כמעט רק בנשים ערביות, המחוסרות השכלה ומשוללות כל ניסיון תעסוקתי." [הדגשות שלנו]
- חוסר השכלה, חוסר הכשרה
"שעורי העובדים [מקרב מקבלי גמלת הבטחת ההכנסה] עולה באופן מתמיד עם רמת ההשכלה, כך שבקרב בעלי 13+ שנות לימוד 36% ממקבלי הבטחת הכנסה עובדים לעומת 12% בקרב בעלי פחות משמונה שנות לימוד (ראה לוח 9). כמו כן, בקרב קבוצה אחרונה זו, כמעט מחצית דווחו שלא עבדו כלל בעבר, לעומת 10% בלבד בקרב בעלי השכלה על תיכונית. נקודת החתך המשמעותית היא בין 11 ל-12 שנות לימוד. קבוצת בעלי 8-11 שנות לימוד נראית כקבוצה פגיעה: להבדיל מבעלי 0-7 שנות לימוד שמחציתם מעולם לא היו מועסקים, הרי בקבוצה זו 55% היו מועסקים בעבר ואבדו את עבודתם. ממצאים אלה קשורים לדפוסי התעסוקה שנמצאו לפי קבוצות אוכלוסייה. רק 12.5% מן הערבים מקבלי הגמלה עובדים ו-37% מתוכם דווחו שלא עבדו בעבר. [...]
מקבלי גמלה אשר עברו קורס מקצועי כלשהו נוטים לעבוד בשיעור גבוה יותר: 36% עבדו לעומת 21% בקרב אנשים שלא עברו קורס מקצועי. ממצא זה קשור לרמת ההשכלה, כיוון שבעלי פחות מ-12 שנות לימוד, ובוודאי בעלי 0-7 שנות לימוד, מתקשים להתקבל לקורסים מקצועיים." [הדגשות שלנו]
ועוד בסקר:
"מהנתונים נראה שדווקא אלה שיש להם פחות חסמים, יחסית, מעונינים בקורס מקצועי, אשר ירחיב את מעגל אופציות התעסוקה העומדות בפניהם, בעוד שבעלי חסמים רבים יותר, הזקוקים לשיפור משאביהם, מסתייגים ממנו . [...] הערבים, אשר סובלים ממחסומים של השכלה נמוכה וחוסר מקצוע, אינם נוטים ללמוד – רק 14% למדו ו-20% מתוך אלה שלא למדו מעונינים ללמוד בקורס מקצועי. יתכן שהם אינם מאמינים שיוכלו להתקבל לקורס ולהצליח בו או שזה יעזור להם למצוא עבודה, ולכן הם מעונינים יותר בעזרה מיידית של יצירת הקשר הראשון עם מעסיק עתידי בשבילם. [ומסקנת הדוח:] הכשרה מקצועית אינה רק אמצעי לשיפור פוטנציאל התעסוקה של הפרט אלא מהווה בעצמה מחסום עבור חלק מהאוכלוסייה." [הדגשות שלנו]
- חוסר השכלה, אפליה
"ערבים ועולים חדשים זקוקים, יותר מישראלים ותיקים, לכך שיצרו עבורם קשר עם מעסיקים. ניתן לשער שהסיבות לכך שונות: אצל העולים עשוי הדבר להיות קשור לקשיי שפה והבדלי תרבות, ואילו אצל הערבים יתכן שהדבר נובע מחשש מפני אפליה לרעה בשל מוצאם. הערבים והעולים גם ציינו יותר מהישראלים הוותיקים את הצורך בהכשרה מקצועית, אולם אצל הערבים זה מלווה גם בצורך בהשלמת השכלה, על רקע השיעור הגדול של מיעוטי השכלה בקרבם. אצל הישראלים הוותיקים הצורך הבולט הוא סידור לילדים, ובמידה פחותה הכשרה מקצועית." [הדגשות שלנו]
- אפליה, איך יוצרים קשר עם מעסיק (ערוצי חיפוש עבודה)
"טיב ההצעות: ...
לערבים ולעולים החדשים הוצעו כמעט רק עבודות מקצועיות בתעשייה ובבנייה או בלתי מקצועיות (80%), בעוד שמקרב הישראלים הוותיקים רק 45% קבלו הצעות עבודה בתחומים אלו."
"תת קבוצות באוכלוסיית המחקר ציינו סיבות שונות לדחיית הצעת העבודה:
- הערבים ציינו בעיקר שהמעסיק לא הסכים לקבלם לעבודה (31%) או שהמשרה אוישה עוד לפני שהגיעו למקום העבודה (31%) (זה יכול להיות תירוץ של המעסיק המסווה אי רצון להעסיק ערבים); "
"VI. ערוצי חיפוש עבודה (לוח 19)
הדרך השכיחה ביותר לחיפוש עבודה היא באמצעות חברים וקרובי משפחה (84% מהמחפשים). כמעט כל הערבים (94%) משתמשים בערוץ זה, לעומת 79% בלבד מהעולים, שהרשת החברתית שלהם, כצפוי, פחות מסועפת. בגלל הדפוס השכיח בקרב ערבים של העסקת בני משפחה, שימוש בערוץ זה עשוי להביא לא רק למידע אלא אף להעסקה בפועל. [...] בקרב היהודים (ותיקים ועולים) שיעור שווה פונים לשירות התעסוקה ולחברות כוח אדם פרטיות (60%); הערבים, לעומת זאת, מרבים לפנות לשירות התעסוקה (82%) וממעטים לפנות לחברות כוח אדם (20%), כנראה משום שאלה אינן מפעילות שירותי תיווך באזורים בהם מתגוררת האוכלוסייה הערבית." [הדגשות שלנו]
"הערבים מחפשים [עבודה] זמן רב יותר: כ-36% מחפשים למעלה משנה, בהשוואה ל- 26% מהיהודים הוותיקים ו- 30% מהעולים."
- חוסר תעסוקה באזור המגורים => קשיים מבחינת הרגלי עבודה => מחסומי תעסוקה (הסלמת הדמגוגיה)
"הקשיים הבולטים שצוינו ע"י תת קבוצות שונות בקרב מקבלי הבטחת הכנסה המחפשים עבודה הם כדלקמן: [הבאנו להלן רק מה שצוין ע"י האוכלוסיה הערבית]
- גברים, ותיקים וערבים: חוסר במקומות עבודה ההולמים את כישוריהם וניסיונם באיזור מגוריהם או בכלל;
- ערבים: בנוסף לחוסר במקומות עבודה באיזור מגוריהם (ראה לעיל), חוסר השכלה כללית;"
"גורם השכר חשוב יותר לישראלים הוותיקים מאשר לעולים ולערבים (34% לעומת 19% ו-15%, בהתאמה). [...] הערבים מתנים את נכונותם לעבוד בעיקר בקרבת מקום העבודה לבית (60%) ובחלקיות המשרה (57%)."
"הקבוצות השונות נבדלות מבחינת מרכיב ההון האנושי הדומיננטי החסר אצלן: לדוגמה, החסרון של גילאים צעירים ונשים הוא בהיעדר מקצוע וניסיון תעסוקתי יותר מאשר במיעוט השכלה (בנוסף לכך לחלקן יש קושי הקשור בילדים קטנים), בעוד שאצל גברים הבעיה היא מיעוט השכלה יותר מאשר חוסר ניסיון, ובנוסף לכך הם גם סובלים יותר ממגבלות בריאות. לערבים המחסומים הרבים ביותר, לא בתחום הבריאות אבל בתחום משאבי הון אנושי וגם במישור הרווחה הפסיכולוגית וקשיים מבחינת הרגלי עבודה."[הדגשות שלנו]
לוח 3 ב: קשיים בהרגלי עבודה, לפי קבוצות אוכלוסייה (באחוזים)*
| עולים חדשים |
ישראלים ותיקים |
ערבים |
סה"כ |
|
| 33 (299) |
37 (338) |
30 (297) |
100 (915) |
סה"כ (N) |
18 |
28 |
47 |
30 |
קשיים בהרגלי עבודה
קושי להגיע כל יום לעבודה |
| 20 |
30 |
48 |
32 |
קושי להגיע בזמן לעבודה |
| 15 |
15 |
12 |
14 |
קושי לקבל ולמלא הוראות |
| 6 |
9 |
7 |
7 |
קושי לעבוד בצוות |
| 44 |
62 |
49 |
54 |
קושי לעבוד בעבודה גם אם איננה מעניינת |
| 12 |
16 |
15 |
15 |
קושי לעבוד כמה שעות ברציפות |
| 8 |
9 |
11 |
10 |
קושי לגמור את העבודה שהטילו עליך |
| 14 |
4 |
5 |
7 |
קושי להיות אחראי על הציוד בו אתה משתמש בעבודה |
| 19 |
15 |
16 |
16 |
קושי להתמיד באותה עבודה לאורך זמן |
38
28
12
12
10 |
22
33
22
12
11 |
26
20
18
24
12 |
27
28
18
15
11 |
מספר קשיים בהרגלי עבודה
0
1
2
3-4
5+ |
* המדד של קשיים בהרגלי עבודה לא נשאל לגבי מי שדיווחו שאינם מסוגלים לעבוד מסיבות בריאותיות – פיזיות או נפשיות, ולכן ה-N הכללי עבור מדד זה הוא 657 פרטים. [הדגשות שלנו]
לא יכולנו שלא להיעלב בעצמנו מהכינוי "קשיים מבחינת הרגלי עבודה". שכן הכינוי הזה מרמז שהבעיה נובעת מאופי האנשים עצמם ולא מתנאים אובייקטיבים שתוארו בתחילת אותו סקר עצמו, ולהלן נחזור עליהם לשם סגירת המעגל:
"לערבים הבלתי מועסקים יש הרבה יותר מחסומי תעסוקה יחסית לקבוצות האוכלוסייה האחרות: ל-55% מהם יש 4 מחסומים או יותר, בהשוואה ל-37% מהישראלים הוותיקים ו-26% מהעולים. מחסומי התעסוקה הבולטים אצלם הם חוסר מקצוע (68%), השכלה נמוכה (81% הם בעלי פחות מ-12 שנות לימוד) וחוסר ניסיון תעסוקתי (43%), הקיימים על פי רוב ביחד. יש להם גם יותר קשיים מבחינת הרגלי עבודה, בייחוד מבחינת הגעה לעבודה באופן סדיר ובזמן, אולי בשל קשיי התחבורה מהישובים בהם הם מתגוררים למקומות התעסוקה." [הדגשות שלנו]
מסקנות:
מן הנתונים עולה תמונת מצב עגומה לגבי בעיית האבטלה בחברה הערבית. ניתן, לדעתנו, לחלק את גורמי הבעיה לשניים: חיצוניים ופנימיים.
המאפיינים החיצוניים (מה מדינה עושה בשבילך?) הבולטים הם:
- חוסר מקומות תעסוקה באזורים מגורים של אוכלוסיה ערבית, כלומר מיעוט או אי-השקעה ציבורית בפיתוח וביצירת מקומות עבודה באזורים אלו.
- הצגת נתונים לפי פילוחים מגמתיים ולא מספקים של הגורמים הסוקרים בישראל (למ"ס, המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה) בנוגע לאוכלוסיה הלא יהודית בישראל, על עדותיה השונות.
- אפליה של המעסיקים על רקע מוצא.
- אי פיתוח תחבורה ציבורית נאותה ביישובים ובאזורים ערביים.
המאפיינים הפנימיים (אורח חיים ומנטליות) הבולטים הם:
- חוסר השכלה והכשרה מקצועית, במיוחד בקרב נשים.
- חסמים מפני פנייה להשלמת השכלה, או קבלת הכשרה מקצועית.
- קהילתיות ומשפחה: רצון לעבוד באזור המגורים, רצון לעבוד במשרה חלקית (לשם טיפול בילדים?), אי-עידוד של יציאת נשים נשואות ו/או עם ילדים לעבודה.
רוב המאפיינים האלו אינם רלוונטיים לאוכלוסיה היהודית (למעט אולי בעיה מסוימת של פיתוח בעיירות פיתוח מוכות האבטלה) וקשה לנו להניח שהטיפול באבטלה הערבית יכולה להיות זהה לטיפול באבטלה היהודית.
נחוץ פה שינוי מן הייסוד: שינוי בהצגת הנתונים, שינוי בגישת הממשלה לפיתוח האזורים הערביים ושינוי תפיסתי של המעסיקים. רק לאחר מכן, יש להתחיל ולטפל באנשים עצמם וגם אז, יש לפתח תוכניות השכלה, הכשרה וקידום שיתאימו לאוכלוסייה הערבית על כל עדותיה, על תפיסותיה, מנהגיה ובעיותיה הייחודיות.
הן המדינה והן מנהיגי האוכלוסיה הערבית צריכים לפתח בצוותא תוכנית משולבת ארוכת טווח של פיתוח ושל יוזמות חינוכיות ואולי גם של מודלים ייחודים של תעסוקה ותמיכה לאוכלוסייה ייחודית זו.
הפתרון של תוכנית ויסקונסין הוא בבחינת פתרון אד-הוק לא יעיל, שיותר מאשר עוזר הוא רק פוגע ומשפיל את האוכלוסיה הערבית.
ההמשך יבוא
