תוכנית מהל"ב (מהבטחת הכנסה לתעסוקה בטוחה), הידועה גם בשם 'תוכנית ויסקונסין', ע"ש תוכנית דומה שפעלה במדינת ויסקונסין בארצות-הברית וששימשה כאב-טיפוס לתוכנית הישראלית, פועלת החל מ-1.8.2005 במתכונת התנסות מקדימה בארבעה מרכזי תעסוקה בארבעה איזורים בארץ: ירושלים, חדרה והאיזור, נצרת ונצרת עלית, אשקלון ושדרות.

התוכנית זכתה לביקורת רבה מצד משתתפיה והן מצד גורמים חברתיים רבים, שהתבססו בעיקר על סיפורי תלאותיהם של משתתפי התוכנית, שאף פורסמו בהרחבה בעיתונות.

אנו מביאים כאן בדיקה מעט אחרת של התוכנית, המבוססת בעיקר על השוואות סטטיסטיות, נתונים יבשים, שהתקשורת רודפת הסנסציות והסיפורים המרגשים בדרך-כלל אינה נותנת להם במה.

השוואות אלו, מאפשרות לשפוך אור על כמה היבטים של התוכנית, וכמו שנאמר - עם מספרים אי אפשר להתווכח.

בחרנו להתמקד תחילה בהיבטים הדמוגרפיים, שהוצגו בסיכומי הפעולה של התוכנית והם:

חלק א'

חלק ב'

חלק ג'

אחוז העולים באוכלוסיית ישראל

לפי הנתונים האחרונים של הלמ"ס (נכון לשנת 2004):

לפיכך: אחוז העולים באוכלוסיית ישראל הוא 14.7%.

אחוז העולים בקרב המועסקים

לפי הנתונים האחרונים של הלמ"ס (נכון לשנת 2004):

לפיכך: אחוז העולים בקרב המועסקים הוא 14.6%.

הערה: הנתונים על מקבלי דמי האבטלה מפורסמים על-ידי המוסד לביטוח לאומי. הנתונים האחרונים הם לשנת 2005, אך הבאנו גם את נתוני שנת 2004, לשם השוואה עם הנתונים האחרונים של הלמ"ס.

סה"כ מקבלי דמי אבטלה 2004: 58,350 (ממוצע חודשי)
סה"כ מקבלי דמי אבטלה 2005: 58,830 (ממוצע חודשי)

עולים מקבלי דמי אבטלה 2004: 13,643 (ממוצע חודשי)
עולים מקבלי דמי אבטלה 2005: 13,574 (ממוצע חודשי)

לפיכך אחוז העולים מסה"כ מקבלי דמי האבטלה הוא:
בשנת 2004: 23%.
בשנת 2005: 23%.

סה"כ מקבלי דמי אבטלה, שהיו מועסקים בכוח העבודה (כלומר, ללא חיילים משוחררים):
2004: 52,852
2005: 52,334

לפיכך, סה"כ אחוז העולים מסה"כ מקבלי דמי האבטלה, שהיו מועסקים בכוח העבודה הוא:
בשנת 2004: 26%.
בשנת 2005: 26%.

הערה: הנתונים על מקבלי קצבת הבטחת ההכנסה מפורסמים על-ידי המוסד לביטוח לאומי. הנתונים האחרונים הם לשנת 2005, אך הבאנו גם את נתוני שנת 2004, לשם השוואה עם הנתונים האחרונים של הלמ"ס.

שנת 2004:
סה"כ מקבלי קצבת הבטחת הכנסה: 145,550
עולים המקבלים הבטחת הכנסה: 50,720

אחוז העולים ממקבלי קצבת הבטחת הכנסה, בשנת 2004: 35%.

שנת 2005:
סה"כ מקבלי קצבת הבטחת הכנסה: 139,940
עולים המקבלים קצבת הבטחת הכנסה: 46,903

אחוז העולים בקרב מקבלי קצבת הבטחת הכנסה, בשנת 2005: 33.5%.

כלומר: אחוז העולים בקרב מקבלי קצבת הבטחת הכנסה יותר מכפול מאחוז העולים בכלל האוכלוסייה ומאחוז העולים בקרב המועסקים, למרות הקורלציה בין אחוז העולים באוכלוסייה ואחוז העולים בקרב המועסקים.

ואולי: אם אותם עולים לא עובדים מסיבה כלשהי, ייתכן שאין להם מקורות הכנסה אחרים כמו לוותיקים, כגון נדל"ן, פנסיות ותמיכה משפחתית.

כלומר: ניתן לראות כי גל העלייה אחראי לכחצי מהגידול במספר מקבלי קצבת הבטחת הכנסה, כשהחצי השני של הגידול, נובע מתמורות שהשפיעו על האזרחים הוותיקים.

הסבר: בסקר הנזכר לעיל, של המוסד לביטוח לאומי ומכון ברוקדייל, מדצמבר 2001, מצאנו הסבר לדבר:

מתוך סעיף II - תמורות בעשור האחרון:
"העשור האחרון בישראל התאפיין בתמורות רבות מבחינת מערכת הבטחת הכנסה. תמורות אלה באו לידי ביטוי בשינויי חוק חשובים ובשינויים משמעותיים בהיקף ובהרכב אוכלוסיית מקבלי הגמלה. השינויים התרחשו בעיקר בעקבות גל העלייה הגדול מחבר העמים ומאתיופיה. עלייה זו כללה עולים מבוגרים וקבוצות שהתקשו להיקלט במקומות עבודה בשל בעיות שפה, השכלה ומקצוע. יתר על כן, במקביל לתנופת העלייה התאפיינה תקופה זו בתנודות בממדי האבטלה: עלייה בשיעור האבטלה בתחילת העשור, צמצום בין השנים 1993-1996, ושוב עלייה בשנים האחרונות. כמו-כן, בדומה למדינות מפותחות אחרות, התרחשו בעשור זה שינויים בשוק העבודה בעקבות תהליכי גלובליזציה והפרטה, ושינויים במגזרים טכנולוגיים מפותחים. מערכת הבטחת הכנסה מלאה תפקיד חברתי חשוב באספקת הכנסה מינימלית לקיום לקבוצות אוכלוסייה נזקקות שונות, ובמיוחד לעולים בשנים הראשונות של היקלטותם בישראל ולאלה שהגיעו בגיל מבוגר ואשר סיכויי קליטתם הכלכלית היו נמוכים מלכתחילה." [ההדגשות שלנו]

בדוח אף מודים כי: "מספר שינויים בחוק השפיעו על היקף מקבלי הגמלאות להבטחת הכנסה בעשור האחרון. באופן כללי, שינויים אלה הרחיבו זכויות במסגרת החוק ואף הקלו על הכניסה וההישארות במערכת."

חלק מהקלות אלו חלו באופן ספציפי על העולים:

"3. שינוי משך השהות בארץ המזכה עולה בגמלה - באפריל 1992 שונה חוק הבטחת הכנסה והגדיר זכאות לגמלה לעולה חדש לאחר 12 חודשי שהות בלבד, לעומת 24 חודשים של שהייה בארץ שמחויבים בהם מי שאינם עולים חדשים. שינוי זה בא לעזור לעולים חדשים שסיימו את תקופת הזכאות במשרד הקליטה ועדיין לא נקלטו בישראל מבחינה כלכלית. תיקון החוק הקל על הכניסה למערכת הבטחת הכנסה והרחיב מאוד את אוכלוסיית הזכאים בשנים הראשונות להיכנסו לתוקף.
4. צמצום תקופת אכשרה - בעוד שקודם נדרש העולה לחפש עבודה במהלך שנתיים לפני קבלת גמלת הבטחת הכנסה, לאחר שינויי החוק הועמדה תקופה זו על שנה אחת בלבד של הסתגלות וקבלת סל שירותים בסיסי. לעומת זאת, המערכת הקשתה על העולים בכך שצומצמו הזכויות לדמי אבטלה בתקופה זו. עד 1992 נדרשו עולים לעבוד רק שלושה חודשים על מנת להיות זכאים לדמי אבטלה, בהשוואה לשישה חודשי עבודה שנדרשו מהוותיקים. כחלק ממהלך שבא להנהיג תמריץ לעבודה השווה החוק ב-1993 את תקופת העבודה הנדרשת מוותיקים ועולים. קיים חשש שמהלך זה כיוון עולים למערכת התמיכה של הבטחת הכנסה בשלב שעדיין הייתה אפשרות להשאירם בכוח העבודה תוך תשלום דמי אבטלה. כלומר, עולה שעבד רק שלושה חודשים, במקום לקבל דמי אבטלה ולחפש עבודה לתקופה נוספת של שלושה חודשים, היה צריך לפנות למערכת הבטחת הכנסה. כאמור, שינויי הוראות אלה קיבלו ביטוי בקליטה המסיבית של העולים במערכת הבטחת הכנסה החל משנת 1992."

חומר למחשבה: מצד אחד, הגירת היהודים אל מדינת ישראל, להבדיל מההגירה לרוב המדינות האחרות, אינה תלויה בהוכחת מסוגלות קיום כלכלית. מצד שני, כאשר אוכלוסיות מעוטות יכולת של עולים אכן מגיעות לכאן (כי ברוב המקומות האחרים בעולם לא היו מקבלים אותם) וגורמות לגידול במספר מקבלי הקצבאות, מדינת ישראל עוד מחוקקת תקנות וחוקים מיוחדים שמקילים עליהם לקבל אותן קצבאות והדבר גורם לגידול ניכר עוד יותר במספר מקבלי הקצבאות. אבל אז מספר מקבלי הקצבאות מרקיע שחקים ואז קם משה זוכמיר ואומר - זה לא בסדר....

תוכנית ויסקונסין מטפלת באחוז ניכר של עולים. בשיעור דומה לחלקם במקבלי גמלת הבטחת ההכנסה. נשאר לנו לקוות שהתוכנית יוזמת הכוונה מיוחדת לקבוצת אוכלוסיה זו, למשל הקניית מיומנויות שפה, ולא מאלצת אותם למסלול אחיד להם ולקבוצות אוכלוסיה עם צרכים אחרים לחלוטין (באתר מהל"ב אין נתונים על ההכשרות המקצועיות הניתנות במסגרת התוכנית ועל המופנים אליהם).

התפלגות אוכלוסיית ישראל לפי גילאים

לפי הנתונים האחרונים של הלמ"ס (נכון לשנת 2004):

התפלגות מועסקים לפי גילאים

לפי הנתונים האחרונים של הלמ"ס (נכון לשנת 2004):

אחוז מכוח עבודה אזרחי, בקרב טווחי גילאים שונים

הערה: בטבלה להלן, הבנו נתונים מתקופות שונות, לשם השוואה עם הנתונים האחרונים של הלמ"ס, לעיל (2004), הנתונים האחרונים של המוסד לביטוח לאומי, להלן (2005) והנתונים האחרונים של תוכנית מהל"ב, לעיל (אפריל 2006).

מנתון זה רואים: שמגיל 55 ואילך, למרות שהאוכלוסייה עדיין בגיל עבודה, חלה ירידה ניכרת במספר המועסקים מבעלי פוטנציאל העבודה.

הערה: הנתונים על מקבלי קצבת הבטחת ההכנסה מפורסמים על-ידי המוסד לביטוח לאומי. הנתונים האחרונים הם לשנת 2005, אך הבאנו גם את נתוני שנת 2004, לשם השוואה עם הנתונים האחרונים של הלמ"ס.

חומר למחשבה: האם הפילוח של סקרי המוסד לביטוח לאומי, שמגדירים את גילאי 45+ כקבוצה אחת מעידים על אפליית גיל מושרשת אפריורית?

הערה: למרבה הפלא ולמרות שהפילוח לפי גילאים של משתתפי תוכנית מהל"ב מעורר תמיהות רבות, נמצאו באתר המוסד לביטוח לאומי נתונים דלים מאוד על התפלגות מקבלי גמלת הבטחת הכנסה לפי גיל, בדוח שלהם על הבטחת הכנסה למעוטי יכולת בשנת 2005. הנתונים הם:

חומר למחשבה: מכיוון שנתונים אלו אינם ניתנים להצלבה עם שום נתון אחר, לרבות נתוני תוכנית מהל"ב, קשה שלא להתפלא על הקורלציה שמציג המוסד לביטוח לאומי בין אחוזוני הגילאים השונים בקרב מקבלי גמלת הבטחת הכנסה ובקרב משתתפי תוכנית מהל"ב.

הנתונים שמביא סקר המוסד לביטוח לאומי ומכון ברוקדייל, שהוכן בדצמבר 2001, וששירטט בעצם את פרופיל אוכלוסיית מקבלי הגמלה כהכנה להפעלת התוכנית, מאפשרים לצייר תמונה קצת אחרת, כשמשווים אותם לפילוח הגילאי של משתתפי מהל"ב. (ואין להניח שחל שינוי כה רב בתמהיל הגילאים בקרב מקבלי הבטחת ההכנסה בארבע השנים המפרידות בין שני מקורות הנתונים, שאחרת מה הטעם להסתמך על אותו סקר...)

נטייה: בתוכנית מהל"ב ניכרת התמקדות ברורה בגילאים מבוגרים.

הסבר: בסקר הנזכר לעיל, של המוסד לביטוח לאומי ומכון ברוקדייל, מדצמבר 2001, נמצא ההסבר הבא:

"קבוצת גילאי 55+ מדגימה את הדפוס של הינתקות הדרגתית (בחלקה בעקבות העלייה לארץ) משוק העבודה: שיעור נמוך מועסק בהווה, שיעור מעט יותר גבוה היה מועסק בחמש השנים האחרונות, ושיעור גבוה בהרבה נמצא מחוץ למעגל התעסוקה כבר יותר מחמש שנים. העולים שהגיעו לארץ בטווח של חמש שנים לפני גיל הפרישה זכאים לגמלה ואינם מצופים להיקלט בעבודה, אם כי הם רשאים לעשות זאת." [ההדגשות שלנו]

בסקר גם פורטו הקשיים הניצבים בפני בני קבוצות גיל שונות המעוניינים להשתלב בכוח העבודה:

חומר למחשבה: באין סטטיסטיקה מוצלבת על אחוז המבוגרים העולים בקרב מקבלי גמלת הבטחת הכנסה או בקרב משתתפי תוכנית מהל"ב - קשה לדעת אם מדובר באוכלוסיית מהגרים מבוגרת חסרת אמצעי מחייה כמו פנסיה או נכסים (כמו שנרמז בציטוט מסקר המוסד לביטוח לאומי, המובא בסעיף הקודם לעיל), שהמדינה מזכה אוטומטית בגמלה כאמור לעיל, או שמא מדובר במבוגרים ותיקים, שבעייתם נובעת מגורמים אחרים לחלוטין. קשה שלא לתמוה מדוע המדינה אינה מציגה נתונים כאלה (לפי ההסברים בסקר, נראה כי יש בידיה נתונים מסוימים), שהרי אם מדובר בעולים מבוגרים, שילובם בתוכנית מהל"ב עומדת בניגוד לזכאותם האוטומטית לגמלת הבטחת הכנסה לפי התקנות...

עם זאת, גם אם נתעלם מאחוז העולים בשכבת בני הגיל המבוגר הן בקרב מקבלי גמלת הבטחת הכנסה והן בקרב משתתפי תוכנית מהל"ב, מכל המקורות עולה כי קיימת בעיית אפליית גיל עמוקה בשוק העבודה, זאת למרות שמבוגרים רבים הם בעלי השכלה וניסיון רב, פטורים כבר משירות מילואים, אינם מטופלים בילדים קטנים ומסוגלים להשקיע את מירב מרצם ואונם בעבודה.

נראה שההשוואה הכי מעניינת היא השוואה לנתוני ההשמות של המרכז לתעסוקת מבוגרים של עמותת "חמישים פלוס מינוס": מרכז שהוקם בסיוע המוסד לביטוח לאומי ומשרד התמ"ת במטרה לאתר מקומות עבודה לבלתי מועסקים בגילאי 50+ ולמעסיקים המעוניינים בגיוס עובדים. וזכרו: אלו אנשים שרוצים, רוצים, רוצים לעבוד - ופונים מיוזמתם לעמותה.

דורשי עבודה רשומים: 3350
מעסיקים רשומים: 329
השמות בשנת 2005: 186
עבודות זמניות: 456
השמות ינואר 2006: 8
השמות פברואר 2006: 10
השמות מרץ 2006: 8
השמות אפריל 2006: 5
השמות מאי 2006: 12
השמות יוני 2006: 21
השמות יולי 2006: 13

ונשאלת השאלה: האם אלו בני הגיל המבוגר שיש לחנך מחדש ולהטמיעם בכוח בעבודות משפילות בשוק העבודה - או שאולי מוטב ליצור שינוי בשוק העבודה הרווי באפליה תעסוקתית בתחום הגיל, הסוגד לנעורים ולראש ה"מגניב" של בני שלושים ומטה?

ההמשך יבוא