שלא יהיה לכם שום ספק? בעידן הנשלט על-ידי בעלי ההון, בחסות ממשלה ורשויות מושחתות (לכאורה או שלא לכאורה), שבו רק מפמפמים לנו שצריך לצרוך כמה שיותר ובעיקר מוצרים שנשלם עליהם עשרות מונים של אחוזים יותר רק בגלל שהן מותגו כמותג מסוים ולא בגלל תכונותיהם הפונקציונליות, לנדל?ן אין מעמד מיוחד.
הנדל?ן הוא מצרך ככל מצרך שיש לקדם […]

וזה מה שיש לי להגיד על המצב המוצג בפרויקט תא צ?ח (בעד הנגד 2):
בכן, אוניברסיטת בן-גוריון לא המציאה את הפטנט הנלוז הזה של העסקת מנקות בשיטה לא ישירה ובטוחני שאם הנוהג הזה ילך וייעלם, אוניברסיטת בן-גוריון תלך במהרה בעקבות אחיותיה ותעבור להעסקה ישירה. העניין הוא, שנראה שכל אוניברסיטה פוזלת לעבר חברותיה ומחכה לראות מי […]

הפוסט הפותח של בלוג זה עסק בתפיסת האדם כמשאב, כאובייקט, כמכונה שיש להפיק ממנה את המירב במינימום השקעה וכמובן ללא התייחסויות לצרכים האנושיים שלה.
ככל הנראה, מכיוון שהשינוי לא נראה באופק, אמשיך ואתייחס מידי פעם לנושא זה. שכן, מידי יום אני נתקלת בעוד ועוד דוגמאות למצב חברתי, כן רבותי ? זהו מצב חברתי, שיוביל את כולנו […]

”ערמה ונצחון חדש לשגעון: העולם שחשב למו?ד ולהצדיק את השגעון באמצעות הפסיכולוגיה חייב להצדיק עצמו לפני השיגעון, שכן במאבקיו ובחבלי-יסוריו הוא מודד את עצמו על-פי הפרז של יצירות כגון אלו של ניטשה, של ואן-גוך, של ארטו. ובו עצמו אין שום דבר, בפרט לא מה שהוא יכול לדעת על השגעון, המבטיח לו […]

גילוי נאות: אני לא מעריצה של מאיה בוסקילה. אני לא אוהבת את השירים שלה, חוץ מאחד אולי. אני לא חושבת שהיא אישיות הדור וכל הסיפורים על כן חתונה ולא חתונה עם דודי מליץ ושאר ירקות מדור הרכילות נראו לי לחלוטין דביליים. אבל שיהיה.
כבר שמעתי מזמן שיש איזה סכסוך עם המנהל/אמרגן/איך שתקראו […]

בפוסט כפול זה, אני רוצה להתייחס לשתי סוגיות שונות, שהתגלמו לאחרונה בשתי סלבריטאיות ישראליות מן הידועות ביותר. שרי אריסון ומאיה בוסקילה (בפוסט הבא).
חלק א‘: על […]

פעם פעם, לפני שנים רבות, היו אריסטוקרטים שלא עבדו וחיו כמו מלכים, כשהם ניזונים ממיסי האריסים באחוזות שלהם. היו בורגנים, בעלי עסקים או בעלי מקצועות […]

ב-30 באוגוסט 2006, פירסם המוסד לביטוח לאומי את הדוח התקופתי שלו על ממדי העוני בישראל. לפי הדוח - רבע מאוכלוסיית ישראל נמצאת מתחת לקו העוני. […]