לִכְאוֹרָה, אָהַבְתִּי לִרְבֹּץ עַל מִשְׁטְחֵי הַשַּׁיִשׁ,
מְיַלֶּלֶת בְּקוֹל מֻכָּר,
מְבַתֶּרֶת אֶת פִּרְחֵי הָאֲגַרְטָל הֶעָמוּם
הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה נוֹטֶה לְתַעְתֵּעַ בִּי, הִנֵּה אֲנִי מִתְרוֹמֶמֶת
וְרוֹאָה שׁוּב אֶת אָבִי.
כַּעֲסוֹ יָדוּעַ וּמָתוֹק, עַל אוֹדוֹת הַתִּינֹקֶת שֶׁנִּשְׁכְּחָה
הַטִּפְּשׁוּת כִּלְּתָה אָז אֶפְשָׁרוּת מַעֲשִׂית,
אֶפְשָׁר שֶׁזּוֹ הָיְתָה אַהֲבָה.
הוֹ רוֹדָן אַכְזָר, הַבּוֹר שֶׁכְּבָר נֶחְפַּר עֲבוּרִי
תָּמִים וְעָנֹג וּמַגַּע הָאֲדָמָה כֹּה רַךְ,
אָנוּ יְגֵעִים מְאֹד,
יְלָדַי וַאֲנִי, מַבִּיטִים דֶּרֶךְ סְדָקִים
הָאוֹר הַחוֹדֵר בַּבְּקָרִים, אַכְזָרִי.