תוכן המדור
 
לדף הבית


חיפוש »

 
 
יומני קסנדרה בלוג חברתי

כמה תהיות בנוגע למה שעולה ממאבק תא צ?ח

וזה מה שיש לי להגיד על המצב המוצג בפרויקט תא צ?ח (בעד הנגד 2):

בכן, אוניברסיטת בן-גוריון לא המציאה את הפטנט הנלוז הזה של העסקת מנקות בשיטה לא ישירה ובטוחני שאם הנוהג הזה ילך וייעלם, אוניברסיטת בן-גוריון תלך במהרה בעקבות אחיותיה ותעבור להעסקה ישירה. העניין הוא, שנראה שכל אוניברסיטה פוזלת לעבר חברותיה ומחכה לראות מי תעשה את הצעד הראשון.

קשה יהיה לברר איך השיטה הזו, שנועדה לענות על חסרים זמניים בכוח אדם הפכה לשיטת ההעסקה השלטת בענפים מסוימים (הבולטים בהם הם שירותי ניקיון ושירותי אבטחה), אולם להבדיל מארגונים קטנים שיכולים לטעון, כי הדבר פותר אותם מהצורך להתעסק בהשגת מחליף לעובד אחד או שניים לו הם זקוקים, באוניברסיטאות יש צי של פועלי ניקיון (יש גם גברים למרות שהרוב שמור לנשים) ובעיית הנפקדים מהעבודה אקוטית פחות.

אולי הבעיה נובעת מתחלופת כוח האדם הרבה בענפים אלו, אבל ישנם ענפים אחרים עם תחלופה רבה (מוקדנים, אנשי מכירות) ואלו עדיין מועסקים בהעסקה ישירה. ואולי, כמו שנראה מהנתונים של ?צ?ח?, התחלופה הרבה נובעת בעצם מפיטורין ולא מהתפטרות.

אין ספק, שכזה מגיע לעובדי הקבלן, מדובר באוכלוסיות מאוד חלשות מבחינה סוציו-אקונומית, בחסרי השכלה או שפה או באנשים מבוגרים שנאלצים להתפשר ולעבוד בכל עבודה, וזאת להבדיל מהמוקדנים ואנשי המכירות, הנזכרים לעיל, שמרוויחים יותר ונדרשים להפגין כישורים ספציפיים בעבודתם.

דווקא משום כך, ראוי לתמוך באוכלוסיות אלו ולא להשאיר אותם לחסדי השוק החופשי. מן צעד הומניטרי שכזה? אולם, נראה שדווקא מכיוון שלאוכלוסיות אלו אין קול (וצ?ח פועלים כקול של אנשים אלו), קל יותר לנצל אותם.

הדבר חמור במיוחד, לדעתנו, כאשר הוא מתרחש בין כותלי המוסדות האקדמיים הגדולים. ראשית, משום שמצד אחד, יוצרים באוניברסיטאות תוכניות וקורסים העוסקים ב?מעורבות חברתית? ואף נחנכים בניינים לשם כך? אולם איש לא טורח לבדוק ולתקן, במידת הצורך, את העוולות החברתיות שבין כותלי אותו מוסד עצמו. האם לא ראוי יותר להשקיע את הכסף שעלה אותו מבנה חדש והחגיגות שנערכו לכבודו בשיפור תנאי השכר של עובדים מקופחים? אבל כמו שאנחנו יודעים, נדבנים רוצים לראות את שמם על שלט על הקיר וכמה טוב שיש בניין אבל מה זה חשוב אם אין כסף לתחזק את המעבדה שנמצאת בו, כך פעם לגלג תלמיד טכניון באוזניי. ללמדכם שהמחשבה העקומה הזאת בכלל לא קשורה לעניין החברתי, למרות שהיא מתבטאת גם בו, מן הסתם?

שנית, חמורה בעיני במיוחד תגובת האוניברסיטאות למי שקם ואומר, כאן יש דבר טעון תיקון. הקלות הבלתי נסבלת שבה מורם דגל ?גובלת בהוצאת דיבה?, הבלתי משתמע לכיוון אחד ויחיד. בשיטוט קטן באינטרנט, מצאנו עוד אי אלו דוגמאות לתגובות דומות ממשרד הדובר וממשרד היועץ המשפטי, בעניינים שונים שהועלו על ידי סטודנטים. מישהו פשוט יכול להתחיל לתהות אם אין זו נטייה מכוונת להפחדה ולסתימת פיות? או שבעצם האנשים הטובים שיושבים בהנהלת האוניברסיטה יודעים שצ?ח או ארגונים חברתיים סטודנטיאליים אחרים צודקים, אם לא בפרטים, אז לפחות ברמת העיקרון, אבל הם יודעים שאין בכוחם להוליך את המהלך שצ?ח מקדמת וזו דרכם לסגור את הנושא לפני שייהפך לכדור שלג שלא תהיה עליו שליטה. סתם תהיה. אני לא טוענת שכך הוא. אל תאשימו אותי בלשון הרע. באמת סתם תהיה. מותר לתהות במדינה דמוקרטית, לא?

אז, ייתכן מאוד שהסטודנטים לא יכלו לערוך מחקר מקיף שיביא נתונים מאוד מדויקים. אין להם את הכלים לכך. אבל לאוניברסיטה יש. ולאחר שהועלה חשד וחשש, מן הראוי היה שתבדוק את הדברים בכלים העומדים לרשותה ותפעל לתיקון המעוות, אם יש צורך בכך. או לכל הפחות שתענה תשובה עניינית ומנומסת שתקדם שיתוף פעולה עתידי.

אולי, הדבר נובע מכך, שלמרות עלה התאנה של המעורבות החברתית שהאוניברסיטה מקדמת, היא בעצם קפיטליסט מושלם, המשכיל לנצל את הדגל החברתי, דגל אופנתי בימינו, כפרסום טוב. אולם בעצם, אין לו לאותו קפיטליסט שום אינטרס לבצע באמת איזה משהו חברתי, אלא אם כן, זה יהיה אופנתי, אלא אם כן אוניברסיטה אחרת בארץ או בעולם תעשה את זה קודם, אלא אם כן זו תהיה נורמה נדרשת.

הרי ידוע שהאוניברסיטאות הפסידו סכומי עתק בגלל ניהול כושל של תיק ההשקעות שלהן, מצב שמוביל למהלכים רבים שייעודם הסופי הוא השלמת החסרים האלו באמצעות העלאת שכר הלימוד בצורה משמעותית מאוד וחיסכון וצמצומים מצד שני (איחוד חוגים, לדוגמה).

אז שיהיה לכם ברור, כסף להשקיע בפרויקטים חברתיים, לא ממש יש לאוניברסיטאות. יהיה נחמד להראות פעילות חברתית של איסוף מזון, כסף וכד?, ועידות וקונגרסים וכל דבר שמביא כבוד, אך לא עולה כסף (אולי אף מכניס כסף בעד השכרת האולמות). אבל להגיד שאנחנו לא בסדר ? לא מביא כבוד. ולכן, אתם יודעים מה, אנחנו לא יודעים מה אתם מבלבלים את המוח שלנו, אנחנו מאה אחוז והכול בסדר. (ומוטב להבהיר לכל מי שאולי לא יבין – הדברים כאן הם סאטירה ואין להבינם כפשוטם. איננו מאשימים איש ואנחנו מבקשים מראש לא להאשים אותנו בהוצאת דיבה. תודה!)

בכלל תהיתי, אם כשמדובר על ?הוצאת דיבה? מדובר על הטלת רפש באדם מסוים, או באוניברסיטה כגוף (האם אפשר להוציא דיבה על גוף, האם זה מוריד מכושר השתכרותו?. ייתכן, מה אני יודעת). ועוד תהיתי, האם אין באוניברסיטה גוף כמו נציב פניות, שאליו אפשר לפנות ולהתלונן על בעיות באוניברסיטה. האם פניות כאלו, ובעיני פניית צ?ח, למרות טון זה או אחר שלה, היא פנייה כזו, אינן שוות בדיקה מעמיקה של הדברים? האם נציב פניות במוסד אחר, היה מעז לענות למתלונן שפנייתו גובלת בלשון הרע? מה קרה ל?פנייתך נמצאה לא מוצדקת?, ?הנתונים שהובאו בפנינו נבדקו ונמצאו בלתי מדויקים??

מישהו פעם אמר לי שאוניברסיטה כמו צבא אינה גוף דמוקרטי. יש גבול לכמה שסטודנטים יכולים להתלונן, כי האוניברסיטה יכולה להתנקם בהם. אני מקווה שאני לא מוציאה דיבתה של האוניברסיטה בציטוט אמרות שפר אורבניות נפוצות.


איור: רותי גרי
קסנדרה (שם בדוי)

מישהי שחיה כאן ויש לה כמה דברים להגיד.

פורסם בתאריך »
יום רביעי, 29 אוגוסט 2007 @ 01:40

בארכיון תחת הקטגוריות »
כללי

תגובות »
אין תגובות

קהילה »
Feed, Trackback


אין תגובות
סגור לתגובות

 
מי אנחנו | הנחיות להגשת חומר | הצטרפות לרשימת התפוצה | תנאי שימוש | צור קשר | חיפוש
האתר מופעל ע"י שחרזדה הוצאה לאור.‏ 2005-2006 © כל הזכויות שמורות.‏