EL SáTIRO BLANCO
Federico García Lorca

Sobre narcisos inmortales
dormía el sátiro blanco.

Enormes cuernos de cristal
virginizaban su ancha frente.

El sol, como un dragón vencido,
lamía sus largas manos de doncella.

Flotando sobre el río del amor,
todas las ninfas muertas desfilaban.

El corazón del sátiro en el viento
se oreaba de viejas tempestades.

La siringa en el suelo era una fuente
con siete azules caños cristalinos.


גיליון 1
09/2006


הסטיר הלבן / פדריקו גרסיה לורקה
(מספרדית: רקפת א. ידידיה)

עַל נַרְקִיסִים בְּנֵי אַלְמָוֶת
נָם הַסָּטִיר הַלָּבָן.

קַרְנֵי בְּדֹלַח כַּבִּירוֹת
הֵשִׁיבוּ תֹּם לְמִצְחוֹ הָרָחָב.

הַשֶּׁמֶשׁ, כִּדְרָקוֹן מוּבָס,
לִקֵּק יָדָיו הַגְּדוֹלוֹת הַבְּתוּלִיּוֹת.

צָפוֹת עַל נְהַר הָאַהֲבָה,
צָעֲדוּ הַנִּימְפוֹת הַמֵּתוֹת כֻּלָּן.

לִבּוֹ שֶׁל הַסָּטִיר בָּרוּחַ
יָבַשׁ בְּסוּפוֹת שֶׁל יָמִים עָבָרוּ.

חֲלִיל הָרוֹעִים שֶׁעַל הָאֲדָמָה הָיָה
                                                מִזְרָקָה
עִם שִׁבְעָה קְנֵי-בְּדֹלַח כְּחֻלִּים.


El Sátiro Blanco by Federico García Lorca © Herederos de Federico García Lorca. from Obras Completas (Galaxia/Gutenberg, 1996 edition)
Hebrew Translation by Raqefet A. Yedidia © Raqefet A. Yedidia and Herederos de Federico García Lorca. All rights reserved. For information regarding rights and permissions, please contact lorca@artslaw.co.uk or William Peter Kosmas, Esq., 8 Franklin Square, London W14 9UU.
 

 

בגבולות המותר
דפנה שחורי על שי דותן


"...חֻלְצוֹת שֶׁלָּךְ וְשֶׁלִּי נוֹגְעוֹת/זוֹ בְּזוֹ. זוּגוֹת מִכְנָסַיִם סְחוּטִים/מֵעוֹד שָׁבוּעַ שֶׁל עֲבוֹדָה. תַּחְתּוֹנִים/מְכֻוָּצִים כִּילָדִים שֶׁחָטְאוּ./עַכְשָׁו אַתְּ מַתְחִילָה/עִם הַבְּגָדִים שֶׁל הַיַּלְדָּה:/מְרִימָה שִׂמְלָה פִּרְחוֹנִית, מְחַיֶּכֶת/וּמַרְאָה לִי. ..." ('אושר')

שירתו של דותן מזכירה במובנים רבים ענן לבן בהיר חולף בשמיים כחולים. אין מכוחו של ענן זה להוריד גשם, גם לא להשקות את הגן או להצל מידי פעם, אלא טיבו הוא בחולפו, מכתם דק עדין ואביבי, המותיר את רשמיו על הקורא.
פרא חינני
יאיר אסולין על שני ספרים של יוסף חיים ברנר


" ... מקורבי הגביר מבארים את דבר ההבדל שבייחוסו לפאת זקנו ולשערות ראשו בזה שהגילוח נעשה בידי עצמו, ואילו התספורת עולה לו בדמים, ולפיכך כשהוא מחליט בלבו שעה חדא לבוא לגלב ולהסתפר רוצה הוא שבתמורה יוסרו שערותיו עד היסוד. קמצנות, קמצנות של זקן..." ('מן המצר', עמ' 18)
אין ספק כי ברנר טבע יסודות עמוקים מאוד בספרות העברית החדשה - דימויים מרהיבים ולשון עברית דלה אך מתחדשת. בספריו של ברנר, מצאתי מסמך היסטורי מרתק על תחייתה של שפה דרך יצירה ספרותית וסגנון כתיבה יומני ומחוספס.
אפקט החממה
דניאל עוז על חוה פנחס-כהן

"... בִּפְנֵי פְּנִים הַחֲמָמָה / הוּא מִחוּץ לָהּ כְּשֶׁאֲנִי יוֹצֵאת אֵלָיו / הוּא מִתּוֹכָהּ נוֹתֵן בִּי מַבָּט ..."

לפנחס-כהן עברית עשירה ועגלה מלאה מאד של כלים פואטיים, בקיאות במקורות וניכר כאן גם הניסיון הרב שלה, שהרי מדובר במשוררת ותיקה. אבל כל ההון הזה לא קונה את הקורא. גם מאווייה האירוטיים של "השרמוטה" אל הגברים הזרים שלה מגיעים אלינו סגלגלים וקרים. ... וביחס למה שניתן לצפות מיפו ומסקס ומסקס יפואי, האוויר פה יבש וצחיח וסטטי.
 
לדף הבית

 

   
מי אנחנו | הנחיות להגשת חומר | הצטרפות לרשימת התפוצה | תנאי שימוש | צור קשר | חיפוש | ארכיון
האתר מופעל ע"י שחרזדה הוצאה לאור.‏ 2005-2006 © כל הזכויות שמורות.‏