הסאטיר הלבן - מדור ביקורת

הסאטיר הלבן / פדריקו גרסיה לורקה

El Sátiro Blanco / Federico García Lorca

Sobre narcisos inmortales
dormía el sátiro blanco.

Enormes cuernos de cristal
virginizaban su ancha frente.

El sol, como un dragón vencido,
lamía sus largas manos de doncella.

Flotando sobre el río del amor,
todas las ninfas muertas desfilaban.

El corazón del sátiro en el viento
se oreaba de viejas tempestades.

La siringa en el suelo era una fuente
con siete azules caños cristalinos.

הסאטיר הלבן / פדריקו גרסיה לורקה

(מספרדית: רקפת א. ידידיה)

עַל נַרְקִיסִים בְּנֵי אַלְמָוֶת
נָם הַסָּטִיר הַלָּבָן.

קַרְנֵי בְּדֹלַח כַּבִּירוֹת
הֵשִׁיבוּ תֹּם לְמִצְחוֹ הָרָחָב.

המשך לקרוא
דולפין ביער

"הפעולה היא המטרה"

ים המאירי בשיחה עם עמי פייצ'ביץ על מה שבין מזרח ומערב

זוהי תקופה שבה מטילים עלינו להגדיר בעצמנו מי אנחנו. לכאורה, אין דבר נפלא מזה. אולם, עלינו להישמע או בעצם לנווט בוירטואוזיות כמעט בלתי אפשרית בין המון נרטיבים שאינם מניחים לנו להתחמק מהם. עמי פייצ'ביץ, שחש שהדימויים המערביים מהם אנו ניזונים אינם מייצגים בעצם את המציאות בה אנו חיים, פנה לחקור מסורת אמנותית רחוקה, המסורת היפנית. בתחילה הוא בחר לעמת את הטכניקה העדינה והמתוחכמת של צבעי המים, המזוהה עם מסורת זו, עם תיאורים של סצנות מיניות ופרברטיות. כך בתערוכתו האחרונה ("צוות חדש", גלריה טל-אסתר, 2004), הציג בין היתר שרשרת גברים המחוברים זה לזה באיבר מינם הזקור, שורות של נשים עירומות המצטופפות על דף ואורגיות נשיות וגבריות אלימות. בהמשך החל גם להתכתב עם הדימויים היפנים המסורתיים.

המשך לקרוא
הלילה לא ירד לעולם

הלילה לא ירד לעולם – ז'אן-פול סארטר

Garcin: Il ne fera donc jamais nuit Inès: Jamais. Garcin: Tu me verras toujours? Inès: Toujours.

Huis clos

JP Sartre

גארסין: הלילה לא ירד לעולם?
אינס: לעולם לא.
גארסין: תראי אותי תמיד?
אינס: תמיד.

בדלתיים סגורות

ז'אן-פול סארטר

(מצרפתית: חיה ומיכאל אדם)

המשך לקרוא
הלילה לא ירד לעולם

סֶרֶנָדָה / פדריקו גרסיה לורקה

Serenata / Federico García Lorca

Homenaje a Lope de Vega

Por las orillas del río
se está la noche mojando
y en los pechos de Lolita
se mueren de amor los ramos.

Se mueren de amor los ramos.

La noche canta desnuda
sobre los puentes de marzo.
Lolita lava su cuerpo
con agua salobre y nardos.

Se mueren de amor los ramos.

La noche de anís y plata
relumbra por los tejados.
Plata de arroyos y espejos.
Anís de tus muslos blancos.

Se mueren de amor los ramos.

סֶרֶנָדָה / פדריקו גרסיה לורקה

מספרדית: ערן צלגוב

מחווה ללופּה דה-וגה

עַל גְּדוֹת הַנָּהָר
הַלַּיְלָה נִרְטָב.
וּבֵין שָׁדֶיהָ שֶׁל לוֹלִיטָה
הָעֲנָפִים מֵתִים מֵאַהֲבָה.

המשך לקרוא