שיר כאב

כְּשֶׁאוֹהֲבִים, נִמְתַּח פַּס שֶׁל סַלְחָנוּת, עָדִין.

אוּלַי מֵעוֹלָם לֹא אָהַבְנוּ

רַק הִסְתַּדַּרְנוּ בְּיַחַד

מַצִּיעִים לְעַצְמֵנוּ חֲבֵרוּת.

בַּיּוֹם שֶׁאֶחָד מֵאִתָּנוּ קִבֵּל

הַצָּעָה מְפַתָּה קְצָת יוֹתֵר

נִגֵּן הַמֵּיתָר בַּמָּקוֹם שֶׁהַפַּס נֶעְדָּר

וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ הַנִּשְׁבָּר.

הלוחש לשרב

הָיָה חַם

וּכְשֶׁחַם

חַם

הַלּוֹחֵשׁ לַשָּׁרָב נִכְשָׁל פַּעַם נוֹסֶפֶת

וְנוֹתַר לְבַדּוֹ מוּל הַיְדִיעוֹת מִצָּפוֹן

לֹא תִּהְיֶה הֲטָבָה בַּחֹם.

יָרַדְנוּ לַיָּם

הַמַּיִם נִרְאוּ כְּמוֹ שָׂדֶה שֶׁנִּטָּל מִמֶּנּוּ הַצֶּבַע

שְׁנֵי עוֹרְבִים הִפְסִיקוּ לְחַפֵּשׂ פֵּרוּרִים

וְחָפְרוּ לְעַצְמָם שׁוּחָה בַּחוֹל

הַיּוֹשְׁבִים בְּבָתֵּי הַקָּפֶה נִכְלְאוּ בְּשִׁזּוּף תּוֹקְפָנִי

וְהִתִּיזוּ סְבִיבָם אֲדִישׁוּת אֲדֻמָה

שְׁנֵי מְשׁוֹרְרִים עָשׂוּ לְהָטִים בְּמִלִּים פְּשׁוּטוֹת

וְגִלּוּ שֶׁהֵם מִתְרַחֲקִים עוֹד וְעוֹד

אַתְּ וַאֲנִי מַצִּיעִים לָהֶם אֶת שְׁמוֹתֵינוּ

שֶׁהַקֶּסֶם יַצְלִיחַ