תוכן המדור
- גיליון 1 -
09/2006


 

תמונה חסרה
אורי וייס

משפטן, כלכלן ומשורר.

חוקר צדק חלוקתי במשפט.

 
 
לדף הבית

עוד במדור:

 


הלקפיטליזם דמינו או לדרביניזם היינו?


אחת הבדותות הרווחות הינה שהכלכלה הישראלית היא קפיטליסטית. המשכה הוא כי נתניהו הפך את הכלכלה הישראלית ליותר קפיטליסטית. ולא היא! בישראל לא שלטת השיטה הקפיטליסטית. זאת כיוון שעקרונות היסוד שלה, המבשרים על חירות, על זכות הקניין ועל שוויון מינימלי, מופרים.

עמוד התווך של הקפיטליזם הוא עקרון "חופש החוזים". על פי עקרון זה, לצדדים שמורה האוטונומיה לעצב כרצונם את תנאי החוזה. אל לה למדינה להתערב בחוזים. תפקידה מתמצה באכיפת אותם חוזים. כמו כן, השארת החוזים למשחק החופשי של השוק תמקסם, על פי האתוס הקפיטליסטי, את התועלת הכללית. כל אשר כופר בעקרון "חופש החוזים" הוציא עצמו מן הכלל הקפיטליסטי.

ושר האוצר הישראלי מה הוא אומר? אין הוא נאמן לחוזים, שהמדינה צד להם. בראש ובראשונה, זכוּר לרע איומו לקבוע שכר בחקיקה רטרואקטיבית. הרגולציה הזו פוגעת בקודש הקודשים של הקפיטליזם, עקרון חופש החוזים. לא זו בלבד שהיא אינה מותירה את יחסי העבודה ליד הנעלמה - לאותו משחק חופשי של השוק, אלא שהיא עושה זאת רטרואקטיבית. במקום לאכוף, היא מבטלת חוזים קיימים. בכך, היא פוגעת באמינות של מכשיר החוזה. בנוסף, היא נותנת למדינה לכתוב לבדה את חוזי העבודה. כך, למשל, היה נהוג באיטליה של מוסוליני. והנה האיום האנטי-קפיטליסטי הזה שימש מבחינת נתניהו כקלף מיקוח במשא ומתן. הסדרי העבודה עוצבו לאורו.

הקפיטליזם המשיך להירמס באי-תשלום משכורות עובדי הרשויות. בכך, הופרו חוזי העבודה. בעתיד, יהיו חוזים יעילים שלא ייכרתו. זאת משום שהעובדים כבר לא יאמינו להבטחות המדינה. הפגיעה בקפיטליזם התעצמה, כאשר המדינה אף לא קיימה במלואה את פסיקת בית הדין לעבודה, המוֹרָה להעביר את הכסף לעובדי הרשויות. שלטון החוק וכיבוד פרשנות החוזה בידי בית המשפט נאמנים אף על אחרון הקפיטליסטים.

אף הצעת האוצר לשנות את חוק הלנת שכר רטרואקטיבית, כך שתיגזל גם כבשת הרש של פיצויי ההלנה מן העובדים - היא אנטי-קפיטליסטית. חוק הלנת שכר הוא חלק מן החוזה. על-פי הנרטיב הקפיטליסטי, הסכים העובד לחוזה בהסתמך על הפיצויים המובטחים לו שם. ייתכן, שאלמלא פיצויים אלה לא היתה נוצרת הסכמה כאמור. שינוי של כללי המשחק פאזה אחת לאחור פוגעת, איפוא, בציפיות ובהסתמכויות בנות החוזה. יש להטעים, כי די באיום של הפעלת החקיקה כדי לפגוע בקפיטליזם, שכן בית המשפט יושב בתוך עמו. הוא רואה את הקולות. בצדק או שלא בצדק, ייזהר בית הדין לעבודה בפסקו פיצויי הלנה לעתיד לבוא, לבל תתערב הכנסת בהחלטתו באמצעות חקיקה. וצאו וראו, כיצד בית המשפט העליון האמריקאי הרכין את ראשו בפני איומיו של רוזבלט.

כך, על קצה המזלג, ראינו כיצד אף מהחירות הקפיטליסטית לא נותר הרבה.

אף עקרונות המסד האחרים של הקפיטליזם נדרסים מדי יום בישראל. הקפיטליזם אינו מבטיח שוויון חברתי גמור. אולם, הוא מותיר כנחמה פורתא את השוויון האזרחי-פוליטי, ולוּ הפורמלי. כלומר, הוא מחייב את המדינה לא להפלות, כשהיא מקצה משאבים והזדמנויות (וכן בהחלת החוק). אפלייתם הגזענית של האזרחים הפלשתינאים מנוגדת לכך. ההפרדה הגזענית בחינוך היא רק דוגמא לכך. לבטח ולבטח כאשר גם נפרד וגם מופלה. ולכך הוסיפו את רמיסת זכויותיהם החוקתיות של מהגרי העבודה וילדיהם. הפרקטיקות האפלות והעברייניות, משרות הטרור, של משטרת ההגירה היו צריכות לזעזע את מצפונו של הריאקציונר שבקפיטליסטים. סיסמה גזענית ומזלזלת כ"נקיון בתים" צריכה לעורר סלידה אף בו. ולכך הוסיפו את הכיבוש והאפרטהייד המוטלים על הפלשתינאים שאינם-ישראלים. הקפיטליזם הוא לגזול את אדמותיהם, בתיהם ומטעיהם - קנייניהם המכוננים ביותר - כמעשה יומיום?

ואין כל אלו אלא לבשר, כי לא קפיטליזם כאן, אלא דרביניזם אוליגרכי וגזעני. זוהי למעשה כלכלה, המעבירה עושר מעניים לעשירים, מה שתואם אתוס אוליגרכי - שלפיו העשירים יודעים היטב יותר להשתמש בכסף, ולכן יש להעביר לידיהם את המשאבים.


* המאמר פורסם לראשונה בכתב-העת 'חברה' (גיליון 21, ספטמבר 2005). ראינו לנכון לפרסמו שוב במדור זה, משום שלצערינו הרב הוא עדיין אקטואלי מתמיד.



 

     
 
מי אנחנו | הנחיות להגשת חומר | הצטרפות לרשימת התפוצה | תנאי שימוש | צור קשר | חיפוש | ארכיון
האתר מופעל ע"י שחרזדה הוצאה לאור.‏ 2005-2006 © כל הזכויות שמורות.‏