תוכן המדור
 
לדף הבית


חיפוש »

 
 
יומני קסנדרה בלוג חברתי

הטוקבקיסטים הם הכתבים האמיתיים

שלא יהיה לכם שום ספק? בעידן הנשלט על-ידי בעלי ההון, בחסות ממשלה ורשויות מושחתות (לכאורה או שלא לכאורה), שבו רק מפמפמים לנו שצריך לצרוך כמה שיותר ובעיקר מוצרים שנשלם עליהם עשרות מונים של אחוזים יותר רק בגלל שהן מותגו כמותג מסוים ולא בגלל תכונותיהם הפונקציונליות, לנדל?ן אין מעמד מיוחד.

הנדל?ן הוא מצרך ככל מצרך שיש לקדם ולפמפם. פניקת הנדל?ן ששוטפת את הארץ, שהחלה בתל-אביב והתפשטה לאיטה לכל גוש דן, לירושלים, לנתניה ומעבר להן, היא תופעה מוזרה שכבר התייחסתי אליה בעבר (ראו הפוסט: סלבריטאים כמשל – חלק א?: על שרי אריסון ועל יחצ?נות ושוק הנדל?ן התל-אביבי). איש אינו יודע מה בדיוק התחיל אותה, ירידת הדולר או שורה אחרת של גורמים שעדיין לא ברור היקפם. עליית הצרפתים היתה תירוץ מפתח להשתוללות מחירי הנדל?ן, למרות שרוב הכתבים הקפידו להוסיף את המילה ?כנראה? לפני ציון גורם זה. מהנתונים הרשמיים עולה, שה?עלייה הצרפתית? הסתכמה בכמה אלפים בודדים? או אז, דיברו על רכישת נדל?ן בידי תושבי חוץ רדופי אנטישמיות או מחפשי הזדמנויות המנצלים את שערי החליפין פאונד-דולר ארה?ב. גם כאן, ברור שהתופעה קיימת אולם היקפיה לא ידועים.

סיבה אפשרית אחרת אינה נשמעת טוב כל-כך ולכן רוב ?כתבי הנדל?ן? לא מציינים אותה היא נדידת הצעירים מהפריפריה למרכז בחיפוש עבודה. נתוני למ?ס מצביעים על הגירה חיוביות גבוהה מאוד לתל-אביב בשנתיים האחרונות, אחרי 20 שנה של הגירה שלילית מת?א. ייתכן שהרבה יותר אנשים מחליפים במשרד הפנים את כתובתם דה-פקטו לתל-אביב, אחרי שנים שהמהגרים הצעירים שמרו על כתובת בית הוריהם בתעודת הזהות, כדי לקבל הטבות שונות של חניה וכד?. אולם, מצב התעסוקה המחפיר בפריפריות יכול להסביר הגירה חיובית זו לערי גוש דן.

מצב התעסוקה המחפיר בפריפריות הוא תעודת עניות למדינת ישראל!!! בישובי הדרום, מצב התעסוקה גרוע שנים רבות. הממשלה אינה מעודדת תעשיינים להקים מפעלים בנגב ובמסגרת הקיצוצים, אף ביטלה הטבות שהיו. מי שכבר מועסק עובד לרוב במשרות נצלניות ורבים מתושבי הדרום אינם מועסקים וחיים שנים על קצבאות שונות: קצבת אבטלה וקצבת הבטחת הכנסה. ביבי נתניהו יטען שהם עצלנים. אבל הוא כנראה לא טרח ובדק שיש לדוגמה, מספיק משרות בירוחם או בדימונה או במצפה רמון יחסית למספר התושבים בגילאי העבודה.

אז הנה, תושבי הדרום מוכיחים לביבי שהם אינם עצלנים והם באמת מחפשים עבודה, אבל לא בדרום, שם אין עבודה, אלא בגוש דן? לא שיש להם ברירה, ביבי חתך להם את הקצבאות.

אלא שכיום כשמדברים על מצב תעסוקה גרוע בפריפריות, כבר לא מדברים על ירוחם, דימונה או מצפה רמון, אלא גם על באר שבע וחיפה.

פניקת הנדל?ן כמעט ופסחה על חיפה. אמנם היו מעט דיבורים על התעוררות נדל?ן מסוימת באזורים הטובים של חיפה, הכרמל ושכונת נווה-שאנן הסמוכה לטכניון. אבל ברוב השכונות האחרות, מחירי הנדל?ן התכווצו וקשה לסגור עסקאות גם אם מורידים אותם עוד יותר, כי פשוט אין דרישה. ייתכן, כפי שציין טוקבקיסט אחד, שאחד הגורמים לקיפאון הנדל?ן החיפאי, מלבד בעיות התעסוקה של המעמד הבינוני-נמוך ומטה, הוא ירידת ערך הנדל?ן בעשר חמש עשרה השנים האחרונות. בשיא העלייה ממדינות חבר העמים, עלו מחירי הדירות בשכונות היוקרתיות פחות של חיפה בעשרות מונים (דמי השכירות ומחירי הדירות לקניה הכפילו את עצמם תוך שנתיים שלוש). כיום המחירים צנחו כמעט למצב של טרום העלייה ומי שקנה אז נאלץ לשלם משכנתא על נכס שערכו בשוק שווה כ-60% ממה שהוא משלם עליו. אז לך תתנייד במצב כזה?

אבל בתל-אביב, כנראה לא שמעו על תנודות שוק, בטח לא מעניין אותם מה שקורה בחיפה, גם לא מעניין אותם מה שקורה בארה?ב, הסובלת ממשבר משכנתאות חמור. כל מה שמעניין אותם זה להיות בובות טובות של בעלי ההון. לצרוך ולצרוך, להרוג את עצמם בעבודה בשביל זה, ולחשוב שהם על פסגת העולם.

האם העשירים באמת, שמבינים איך הכלכלה פועלת קונים כאחוזי תזזית בתל-אביב? יש שאומרים שכן – הנה קמים מגדלי יוקרה בזה אחר זה. אלא שהם שוכחים שכאשר קונים דירה על הנייר משלמים הרבה פחות מערכה של דירה בנויה, בעצם כחצי משוויה, כך שייתכן שזו עסקה לא רעה בשבילם ואולי בכלל הם עשו דיל הרבה יותר טוב עם הקבלן. הם לא פריירים זה בטוח. מה שכן, ששמם (ע?ע שרי אריסון והמגדל בפינת שאול המלך-אבן גבירול) מושך קונים הרבה פחות עשירים, אנשי מעמד בינוני נושק לגבוה, שאולי לא מבינים כ?כ בכלכלה אבל מבינים בפוזה. והם מתפתים ורוכשים דירות באותם פרויקטים כדי להעיד כביכול על מעמדם החברתי.

כפי שאמרנו הנדל?ן הוא מותג שמשווק כמו כל מותג. אלא שלהבדיל ממותגים אחרים, שעושים את רוב הרעש היח?צני שלהם בפרסומות או בכתבות שברור שהן יח?צניות באופיין (כתבות על מוצרים חדשים בשוק או כתבות אופנה), הנדל?ן משווק אמנם גם בפרסומות אבל גם באמצעות כתבות שנתפסות עדיין, על-ידי רוב הקוראים ואולי גם על-ידי כותביהן, ככתבות תחקיר ולא ככתבות שיווק.

הכתבים המתחלפים כמו גרביים של מדורי הנדל?ן (מעניין למה?), מראיינים כביכול אנשים ברי-סמכא בתחום: מתווכים (אינטרס ברור למכור), יועצים מבנקים למשכנתאות (אינטרס ברור למשוך רוכשים) וכהנה וכהנה.

המוטו קבוע: השוק משתולל, ימשיך להשתולל וכדאי לכם לקנות עכשיו, כי אח?כ יהיה יותר גרוע.

לי זה נראה מוזר, כי לפי הבנתי הבסיסית בכלכלה, לא קונים כאשר השוק בשיא, בטח לא כשמדובר בהשקעה. הרי הרעיון הוא להרוויח, לכן צריך להמר על אזור או נכס במחיר נמוך מאוד מתוך ראיה לעתיד ובחינת האפשרויות להגדלת מחיר נכס (שיפוצים או בנייה מחדש, תחזית להתעוררות האזור ועוד). קשה מאוד להרוויח משהו אם קונים ביוקר.

ובכל זאת, הכתבה שהופיעה היום בבוקר ב-YNET (?האם זה הזמן לרכוש דירה להשקעה??, נעמה סיקולר, YNET,? 16.11.07) עדיין קוראת לכולם להשקיע בנדל?ן, וזאת כאפיק השקעה מועדף אפילו על השקעות בנקאיות אחרות.

בכל זאת, ראיתי את האור בקצה המנהרה: הכתבה הועילה בטובה לטעון, שבכל זאת, לא כדאי להשקיע במרכז תל-אביב, המחירים שם כבר גבוהים מדי ולא מצדיקים את ההשקעה?ואם זה מה שנאמר בכתבה יח?צנית, מי אני שאגיד אחרת?.

אבל כנגד, ישנם הטוקבקיסטים שמציירים תמונה שונה לגמרי.

הדבר החשוב ביותר הוא שכמעט אף אחד מהמגיבים לא תמך בכתבה לה הם הגיבו (אולי חוץ ממתווך שתול אחד). וזהו שינוי מבורך, מכיוון שבמשך השנים האחרונות שאני עוקבת אחרי הכתבות הנדל?ניות, היו הטוקבקים מעורבים. ובתחילה, רבים מהם תמכו בנאמר בכתבות ואף ענו בגסות לטוקבקיסטים שניסו לצאת נגדם (אני אישית זכיתי לכינויי גנאיי איומים על הבעת דעתי על הכתבות האלו). אמנם ייתכן, שיש טוקבקיסטים שתולים, אבל לאורך השנים ניכרת התחזקות של הטוקבקים שיוצאים נגד הפמפומים בכתבות האלו.

הם מבינים שהכתבות אינן אובייקטיביות אלא שופר של בעלי עניין. הם מביאים נתונים אמיתיים מהשטח, מספקים ניתוחים ואנליזות ברמה גבוהה (שנראים לפעמים רציניים הרבה יותר מהנתונים של הכתבה) והם מעידים על רחשי ליבו של הציבור, שלשמחתי הרבה, כנראה כבר אי-אפשר לעבוד עליו יותר. ציבור מפוקח של בעלי בתים שיודעים על שוכרים מתנחלים, שמפסיקים לשלם את שכר הדירה המופקע ושלא ניתן לפנותם מהדירה. וציבור מפוקח של קונים או שוכרים, שכבר לא מאמינים לכך שחייבים לרוץ ולהסתער על הסחורה.

ומה אנו למדים מכתבה זו ויותר חשוב מהתגובות אליה?

אז בטח שלומדים שאמנם הציבור מטומטם, אבל גם לטמטום יש גבול ושאי אפשר לעבוד על הציבור לאורך זמן. זהו שיעור חשוב ליחצ?נים ? צריך לדעת מתי די כדי לא לשרוף את המותג שלכם.

לומדים גם שהעיתונות נהפכה ברובה הגדול לאקסטנציה של הפרסומות ושהיא מוכרת בזול את האובייקטיביות שלה והופכת למשרתת של בעלי הון ספורים (בעל העיתון או חבריו או שותפיו לעסקים)

אנו למדים שהדמוקרטיה מאבדת אט אט את אחד הכלים החשובים שלה, העיתונות החופשית. וזאת אחרי שהיא כבר איבדה את הכלים החשובים ביותר, המחוקקים – הנשמעים יותר לספונסרים שלהם או לתיאוריות הכלכליות המופלצות שלהם מאשר לעם שלהם.

אנו למדים שהשחיתות פושה בכל ושכל המנגנונים שנועדו להגן על האזרח הקטן והבינוני מפני הקפיטליסט הדורסני, חברו לאותו קפיטליסט בעד בצע כסף – או שהם נמכרו לו בעד בצע כסף.

אנו למדים שהעם הולך ונהיה מודע יותר ויותר להסתאבות הזו, אבל לצערנו, ידיו כמעט ונקשרו לגמרי על ידי בעלי ההון ונציגיהם (בין היתר מחוקקינו היקרים), שהולכים וגוזלים כל פינה שבה הוא עוד יכול להתבטא בחופשיות ולהשפיע.

אנו למדים שאנו הופכים לדיקטטורה כלכלית-צרכנית במסווה דמוקרטי.

אנו לומדים לנצל את הבמות שעוד נותרו לנו ומנצלים את הטכנולוגיה המתקדמת ליצירת במות חופשיות יותר.

אנחנו לומדים לעבוד בשביל עצמנו ולא בשביל בעל ההון.

אנחנו לומדים שאנו הטוקבקיסטים ? אנו הכתבים האמיתיים.

(אבל איך נקבל תעודת עיתונאי שלא בחסות בעל הון? סליחה, בעל עיתון)


איור: רותי גרי
קסנדרה (שם בדוי)

מישהי שחיה כאן ויש לה כמה דברים להגיד.

פורסם בתאריך »
יום שישי, 16 נובמבר 2007 @ 15:58

בארכיון תחת הקטגוריות »
כללי, נדל"ן

תגובות »
2 תגובות

קהילה »
Feed, Trackback


2 תגובות
  1.  בר86‏ :: 17 נוב 2007 @ 19:13 ::

    כל מילה בסלע.
    בעלי ההון מציירים לשפנים הישראלים הממוצעים שבילים בהם הם צריכים לרוץ וכולם רצים בהם בהכנעה ומשלמים את המחירים המטורפים כי "ככה צריך". במצב הדיור היום אני צריך לשלם 400 אלף ש"ח כדי לעבור מדירת 3.5 חדרים לדירת 4.5 חדשה. כשאני אומר לקבלנים שהמחירים לא שפויים הם מיד יורים "אז תקח משכנתא". ז"א מילה שהקבלנים דופקים אותי, אני צריך לקנות גם דירה לבנק.

    מצטער, חפשו פראיירים אחרים.
    ראו את מה שקורה בחולון. באזור ח-300 המחירים בשמיים אבל רוב הבנייה נעצרה – כדי להתאים את קצב המכירות ללקצב הגעת הפראיירים. אם היו בונים את כל האזור המחירים היו נחתכים ל2 אבל זאת הקבלנים והבנקים לא מוכנים לסבול. בעלי הון מעדיפים לשמור מגרשי ענק ריקים רק בכדי להמשיך לדפוק את כולנו.

  2.  שפתי כהן-יגאל כהן‏ :: 3 מאי 2009 @ 1:30 ::

    קסנדרה היקרה, כל כך נהניתי מהתובנות שלך.
    כמעשה בצלאל בן חור, כפתור ופרח, כפתור ופרח,
    דבר דבור על אופניו, יכין ובועז.
    צריך להדפיס את הפוסט הזה שלך וללמד בשיעור אזרחות בכל בתי הספר.
    אולי כך נציל את הדמוקרטיה.
    מת עלייך, אחותנו את.

סגור לתגובות

 
מי אנחנו | הנחיות להגשת חומר | הצטרפות לרשימת התפוצה | תנאי שימוש | צור קשר | חיפוש
האתר מופעל ע"י שחרזדה הוצאה לאור.‏ 2005-2006 © כל הזכויות שמורות.‏